שנת תשע"ט| שבת פרשת ראה

פרשת השבוע: מה זה חיים אֲרוּכִים? (בלי דגש)

בשבת האחרונה ברך עם ישראל את ברכת החודש, לקראת ראש חודש אלול הבעל"ט בשבת הקרובה, ולמחרתו ביום ראשון.

בחלק מבתי הכנסת אמרו את הנוסח: "ותתן לנו חיים אֲרוּכִּים" (כמופיע בסידור רינת ישראל), בחלק מן הקהילות אמרו את הנוסח: "ותתן לנו חיים אֲרוּכִים", ללא דגש (כמופיע בסידור קורן). ננסה להבין את הנוסח הפחות ברור, מה פירוש אֲרוּכִים? (ללא דגש).

כמעט בכל קהילות ישראל, שרים בכניסת שבת שיר שכולו כיסופי גאולה, את שירו של רבי שלמה אלקבץ, תלמידו וידידו של רבי יוסף קארו "המחבר", לכה דודי לקראת כלה.

חלק מהשיר מבוסס על נבואת הנחמה של ירמיהו:

"לָכֵן כָּל אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם יְקֹוָק כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ:  כֹּה אָמַר יְקֹוָק הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב" (ירמיהו ל' טז-יח).

מפסוקים אלה עולה הקשר הברור בין ארוכה ומרפא: "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ".

לפי זה ברור, כי חיים ארוכים פירושו חיים מבורכים בבריאות. עם המסקנה הזו נוכל להבין פרשיה נוספת שנדרשה על ידי חז"ל.

מיד לאחר הבשורה הקשה: "וְדָוִד הִגִּיד לֵאמֹר אֲחִיתֹפֶל בַּקֹּשְׁרִים עִם אַבְשָׁלוֹם", דוד לא נשבר והוא נשען על ד' אלקיו ומתפלל: "וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל יְקֹוָק" (שמואל ב' ט"ו לא). הקב"ה נענה לתפילתו: "וַיְהִי דָוִד בָּא עַד הָרֹאשׁ אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ חוּשַׁי הָאַרְכִּי קָרוּעַ כֻּתָּנְתּוֹ וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ" (שם לב). חושי היה האיש שסיכל את עצת אחיתופל.

במדרש (שוח"ט תהילים ג' ג) מובא: "ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן, חד אמר למה נקרא שמו חושי הארכי, שהיה מארכי דוד (שהיה שר וגדול בממשלת דוד, כמבואר בדברי הימים א' (כ"ז לג) וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעַ הַמֶּלֶךְ (בהתבסס על משמעות הביטוי ביוונית), וחד אמר שעל ידו נתבססה מלכות בית דוד, ועל ידו נתקנה מלכות בית דוד (ולא נקטעה במרד אבשלום, בהתבסס על משמעות הביטוי בעברית -ארוך), וחד אמר על שם עירו נקרא".

בעקבותיו פירש הרד"ק: "על שם מקומו נקרא כן, והוא הנזכר בנחלת בני יוסף "אל גבול הארכי עטרות" (יהושע ט"ז ב)".

האברבנאל הביא מדרש נוסף (שוח"ט מזמור נ"ה): "כיון שראהו אמר ליה יש ארוכה (=מרפא) למכתי".

יתכן שניתן להציע זאת גם כפרשנות נוספת לדעה השניה במדרש (הקודם) שעל ידו נתקנה ונתרפאה מלכות דוד מהשבר הנורא של מרד אבשלום.

לכל הפירושים, הופעתו של חושי מיד לאחר ה"בשורה" כי גם אחיתופל בקושרים, היא אכן אירוע מכונן. חושי הוא אכן זה שהפר את עצת אחיתופל הטובה והציל את דוד.

זוהי גם תרופה, זהו חיזוק של הצטרפות שר חשוב ופתיחת פתח להמשך מלכות דוד. גם אם מדובר בשם של מקום, יש בכך בשורה טובה, שהרי מישהו חשוב מבני יוסף הצטרף אל תומכי דוד שבא משבט יהודה.

בירור נוסף של הדברים יופיע, בע"ה, בקרוב בספרי: "צפנת שמואל, מלכות דוד".

הבה נתפלל, כי נמשיך לחזות בעינינו את התגשמות הכסופים של גדולי צפת, לפני למעלה מחמש מאות שנה, והקב"ה יעלה ארוכה לכל מה שעדיין מכאיב לנו.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר