שנת תשע"ט| שבת פרשת כי תבוא

שו"ת במראה הבזק: אמירת "יזכור" על בן או בת במקום שיש הורים

(מתוך ח"א)

וינה, אוסטריה                                                 Austria, Vienna

סיון, תש"ן

שאלה
מי ששני הוריו חיים, אבל ר"ל, איבד בן או בת האם רשאי להישאר בבית הכנסת בעת אמירת "יזכור"? האם צריך לשאול את רשות ההורים?
האם יש הבדל בזה, אם הילד הנפטר מת על קידוש השם? כגון, חייל או בימי השואה?

 תשובה
מי שרוצה להישאר בבית הכנסת לומר "יזכור" על בנו או בתו, יכול לעשות כן, אפילו אם שני הוריו חיים¹. ואין צורך לקבל רשותם.
________________________________________ 

1 יש כמה טעמים למנהג שמי שהוריו חיים, יצא מבית הכנסת בשעת אמירת "יזכור". נראה שכולם לא שייכים בנדון דידן, ונפרט אותם אחד לאחד.
א.  עין הרע על ההורים. מכיוון שהבן כ"כ מאושר שיש לו אב ואם, מה שאין לאחרים (עיין כל בו על אבלות פ"ה, סי' ד', סכ"ט). נראה, שלא שייך כאן. שנשאר בבית הכנסת דווקא בגלל שהוא שכול, שהיא פורענות יותר גדולה, מלהיות יתום (עיין, למשל, בבא בתרא, ק"ח, ע"א).
ב. שמא יבלבלו האומרים (כל בו שם). זה לא שייך כאן, שגם הוא אומר עמהם.
ג. החוויה של "יזכור" עלולה להביא לידי בכי וביטול עונג יום טוב. ומותר רק לאומרים. שע"י בכייתם מפיגים צערם (שם). כמובן, אין טעם זה שייך בנדון דידן, שהרי גם הוא רוצה לומר.
ד. נראה כמו מתגודד. שחלק מזכירים נשמות וחלק לא (פני ברוך, סי' ל"ח, הערה ל'). וכמובן, לא שייך כאן, שאומר עמהם.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר