|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת נחגלובליזציה, כן או לא?בסוף הפרשה, בפרק י פסוקים ח-יב מספרת התורה על נמרוד, שעל פי פרשנותו של הרמב"ן הקים את האימפריה הראשונה בתולדות האנושות . ממלכתו השתרעה על פני כל העולם העתיק ממצרים בדרום מערב ועד אשור במזרח . גבולות אלה, מלגיו, תואמים את תאור הגבולות ,מלבר, מ"הודו ועד כוש" (אסתר א' א) שמשמעותם שלטון על "שבע ועשרים ומאה מדינה". התנא רבי יוסי בן חלפתא בעל "סדר עולם רבה" מבטא רעיון זה בדרך הבאה "שהוא היה (נמרוד) מלך על השבעים (אומות העולם). לממלכה אדירה זו עיר בירה, מטרפולין ענק -נינוה –"היא העיר הגדולה" (עיין רש"י ראב"ע ורמב"ן). כלשון הרשב"ם "בכל עולמו של הקב"ה לא היתה עיר גדולה כנינוה" (בראשית י' ט). תואר מיחד זה "העיר הגדולה" השמור לנינוה מודגש מאוד גם בספר יונה עיין שם א' ב, ג' ב, ד' יא כשנוסף שם גם תיאור רוב אוכלוסיתה. הראשונים (למעט האבן עזרא) בעקבות חז"ל דורשים את הפסוקים על גבורתו של נמרוד "הוא היה גבור ציד לפני ד' " (שם י' ט) כתיאור מרידה בקב"ה. התורה לא ביארה כאן מה פשר המרידה ותוכנה. בפרק יא פסוקים א-ח מתארת התורה את חטאם של אנשי דור הפלגה כמי שהתאחדו באזור אחד, סביב העיר והמגדל לעשות לעצמם "שם" כעם אחד שלו "שפה אחת" ו"דברים אחדים" (אולי תרבות אחת). גם שם חז"ל מסבירים שכוונתם הייתה למרוד בקב"ה כלשון רש"י " באו בעצה אחת ואמרו נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר על יחידו של עולם". כיון שחז"ל מזהים את מנהיגם של אנשי דור הפלגה עם נמרוד " להיות גבור - להמריד כל העולם על הקב"ה בעצת דור הפלגה" ( רש"י ) . אנו יכולים להסיק כי בעצם יש לנו בשני הפרקים תיאור של אותה תופעה משתי נקודות מבט . לפי זה ניתן להבין כי כעסו של הקב"ה על אנשי דור הפלגה לא נבע מאי שביעות רצון מכוונתם להתאחד סביב מרכז אחד ולתקשר ביניהם בשפה אחת . חטאם היה במגמתם- למרוד בקב"ה להכחיש היות לעולם בורא משגיח ולנסות לתפוש את מקומו בניהולו. ובהשלכה לדורינו גלובליזציה כשלעצמה אין בה פסול, השאלה היא, מה מגמתה ומה תוצאותיה.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
