שנת תשפ"א | שבת פרשת בראשית

"מה בין שאול לדוד"? השאלה הטרידה את חכמי ישראל בכל הדורות. היא מופיעה לראשונה במדרש תהילים (שוחר טוב): "כשהלך שמואל למשוח את דוד, היו מלאכי השרת מקטרגין אותו לפני הקדוש ברוך הוא, ואמרו רבונו של עולם מפני מה נטלת המלכות משאול ונתת לדוד, אמר להם אני אומר לכם מה בין שאול לדוד" (מזמור כז).

קולמוסים רבים נשתברו בניסיון לענות עליה.

בשולי דבריהם, ננסה באמצעות ניתוח מעמיק של פרשיות הבריאה, לתת תשובה נוספת. רמז לכך שדווקא שם ניתן למצוא את הפתרון לשאלה זו, טמון בעובדה כי שאול וגם דוד מכונים בתנ"ך בכינוי "אדם".

נתחיל בציון העובדה כי גם אבי אביו הרוחני של שאול – יוסף – קרוי (פעמיים) על דרך הרמז "אדם" . על הפסוקים (במדבר ט, ו-ז) "וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא: וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן יְהוָה בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", דרשו חז"ל: "אותם אנשים מי היו? נושאי ארונו של יוסף היו, דברי רבי יוסי הגלילי" (סוכה כה, ע"א).

שאול מכונה כך בידי דוד, תוך כדי המשא והמתן ביניהם, בדבר יכולתו של דוד להילחם בגוליית (וממילא להחליף את שאול): "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל אַל יִפֹּל לֵב אָדָם עָלָיו עַבְדְּךָ יֵלֵךְ וְנִלְחַם עִם הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה" (שמו"א יז, לב); גם בדברי נבואתה של אביגיל (עיינו במגילה יד, ע"א-ע"ב) מכונה שאול בכינוי זה: "וַיָּקָם אָדָם לִרְדָפְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע" (שמו"א כה, כט).

גם דוד מכונה שלוש פעמים בכתוב בכינוי "אדם". הפעם הראשונה שבה דוד מכונה כך מצויה בדברי התודה שלו על הבשורה כי בנו יהיה זה שיבנה את בית המקדש: "וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יְהוָה וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי יְהוָה" (שם ז, יט);

בפעם השנייה, בפסוק המקביל בדברי הימים א': "וַתִּקְטַן זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עַל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָאָדָם הַמַּעֲלָה יְהוָה אֱלֹהִים" (יז, יז).

בפעם השלישית, בפרשיה המיוחדת של "דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים": "אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמו"ב כג, ד). (עיינו שם גם בדברי הראשונים ואכמ"ל).

לאור זאת, אין פלא אפוא שכבר המדרש קשר את אדם הראשון לדוד המלך בדרך מעניינת, וזו לשונו: "'זה ספר תולדות אדם' (בראשית ה, א). מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו'... העביר לפניו כל הדורות, הראהו דוד, חיים חקוקין לו ג' שעות (ייתכן כי מדרש זה הוא המקור למופיע בהושענות להושענא רבה: "ג' שעות הושע נא"), אמר לפניו: ריבונו של עולם! לא תהא תקנה לזה? אמר (ענה לו הקב"ה): כך עלתה במחשבה לפני. אמר לו (אדם הראשון לקב"ה): כמה שני חיי? אמר לו: אלף שנים. אמר לו (אדם הראשון לקב"ה): יש מתנה ברקיע? אמר לו: הן! אמר לו (אדם הראשון לקב"ה): ע' שנים משנותיי יהיו למזל זה" (ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית, רמז מא, עיינו גם קדושת לוי ליקוטים על הפטרת פרשת ויחי).

(הדברים יופיעו בהרחבה בקרוב בספרי החדש 'צפנת שמואל' מלכות דוד)

בשבוע הבא נמשיך לברר את הדברים. בינתיים, נאחל לכל בית ישראל יותר אחדות ופחות שנאה. הנהגה יותר ראויה והרבה, הרבה יותר בריאות איתנה, מכל הבחינות.