שנת תשפ"ב | שבת פרשת וישלח

שו"ת במראה הבזק: הוצאת אוכל מתנור בשבת

(מתוך ח"י)

טורינו, איטליה                                                   Torino, Italy
ניסן תשע"ח

השאלה
האם מותר להשאיר אוכל בתנור בשבת ולהוציא אותו בארוחת שבת בשישי בערב,  או שיש בעיה של הטמנה? והאם בכלל בתנורים של ימינו יש בעיה של הטמנה? ואם כשפותחים את הדלת של התנור שהוא כבר מכובה, יש לזה דין של מוסיף הבל?

תשובה
ניתן להשאיר אוכל בתנור מלפני שבת, ואין כאן איסור הטמנה, מכיוון שיש ריווח בין דפנות הקדרה לתנורים שלנו.¹ לכן אין מקום לדיון על הגדרת דבר המוסיף הבל, ביחס לתנורים שלנו.
מעבר לשאלתכם נוסיף, שעדיף לכוון את התנור שיכבה, ולהוציא את האוכל רק לאחר שהתנור נכבה. הסיבה לכך היא שהתנור פועל על תרמוסטט, ופתיחת הדלת עשויה לגרום להדלקת גופי חימום. אמנם בעת הצורך מותר לפתוח את הדלת גם בשעה שהתנור דולק. ²

_____________________

¹ כתב הרא"ש (שבת פרק ד סימן ב):

"ויש מקומות הרבה שנהגו לעשות חפירה גדולה אצל מקום האש מרוצפת בלבנים סביב, ומחממין אותה וגורפין אותה ומטמינין בה הקדירה ומכסין אותה. ומביאין ראיה להתיר מנהגם, מהא דאמר בפ"ק (דף יח ב) דקדרא חייתא ובשיל שפיר דמי ליתן לתוך התנור. ולא דמי כולי האי, דהתם הוא בתורת שהייה והכא הוא בתורת הטמנה. ובדבר המוסיף הבל יש לחלק, דהא דאסרי הטמנה בדבר המוסיף הבל היינו משום גזירה שמא יטמין ברמץ, והיינו דווקא כעין הטמנה ברמץ שהרמץ מגיע לקדירה סביב. אבל בתנור וכן בחפירה זו, שיש אויר הרבה בין הדפנות לקדירה, לא דמי' להטמנה ואין להחמיר בה יותר משהה על גבי כירה."

נמצא שלשיטת הרא"ש הטמנה היא דווקא בעטיפה הדוקה, אך אם יש רווח בין הדפנות לקדירה אין איסור הטמנה.

וכן פסק השולחן ערוך (או"ח רנז, ח):

"אף על פי שמותר להשהות קדירה ע"ג כירה שיש בה גחלים ע"פ הדרכים שנתבארו בסי' רנ"ג, אם הוא מכוסה בבגדים אף על פי שהבגדים אינם מוסיפים הבל מחמת עצמן, מ"מ מחמת אש שתחתיהם מוסיף הבל (ואסור). ומיהו כל שהוא בענין שאין הבגדים נוגעים בקדירה, אף על פי שיש אש תחתיה, כיון שאינו עושה דרך הטמנה, שרי. הלכך היכא שמעמיד קדירה ע"ג כירה או כופח שיש בהם גחלים, ואין שולי הקדירה נוגעים בגחלים, שיהוי מקרי ומותר ע"פ הדרכים שנתבארו בסימן רנ"ג. ואם נתן על הקדירה כלי רחב שאינו נוגע בצדי הקדירה, ונתן בגדים על אותו כלי רחב, מותר דכיון שאין הבגדים נתונים אלא על אותו כלי רחב שאינו נוגע בצדי קדירה, אין כאן הטמנה. וכן מותר להניח הקדירה בתנורים שלנו ע"י שיתן בתוכה חתיכה חיה, והוא שלא תהא הקדירה נוגעת בגחלים, ואף על פי שמכסה פי התנור בבגדים, כיון שאין הבגדים נוגעים בקדירה לאו הטמנה היא, ושרי."

בתנורים בימינו בוודאי יש רווח גדול בין הדפנות למה ששמים בתוכם ולכן אין איסור הטמנה.

² הגרש"ז אויערבך, בשו"ת מנחת שלמה (א, י, אות ד ואילך), התיר לפתוח מקרר בשבת אף בעת שהמנוע כבוי, מכמה טעמים: ראשית הוא מנמק, שיש כאן פסיק רישא דלא ניחא ליה, שהרי היה מעדיף שהאוויר החם לא יכנס למקרר, וכך המקרר יעבוד פחות (הן מצד החיסכון בחשמל, והן מצד עבודה מיותרת של המקרר). ברם הוא מסתפק בטעם זה, מכיוון שהוצאת דברים מהמקרר בודאי תגרום להכנסת אוויר חם יותר, וממילא ניחא ליה שהמנוע יחזור לפעולה. טעם שני הוא, שמדובר באיסור גרמא, היות ופתיחת המקרר אינה משפיעה באופן ישיר על הפעלת המנוע, אלא רק גורמת לכך בעקיפין ע"י כניסת אויר חם מחמת הפתיחה. ואף שיש פוסקים המחמירים באיסור גרמא, גם הם מודים להיתר כאשר הגרמא היא במצב של 'פסיק רישא', כך שאין כונה למעשה האיסור. בהקשר זה הוא דן האם יש לחשוש לאיסור, שמא המקרר נמצא בדיוק בנקודה הקריטית בה הפתיחה אכן תפעיל את המנוע מיד, ואם כן, פתיחת המקרר גורמת להפעלת המנוע באופן ישיר, ולא בגרמא. היות ותרחיש זה אינו ודאי, מצב זה מכונה בהלכה 'ספק פסיק רישא לשעבר' (שהרי הוא אינו יודע מה מצב התרמוסטט לפני הפתיחה), ולמסקנה הוא כותב שאין לחוש לכך מכמה טעמים. כמו כן הוא מבאר שבכל מקרה אין כאן איסור דאורייתא, היות ותוצאת הפעולה החשמלית היא קירור, שאין בה איסור תורה (גם לפי שיטת החזו"א  הסובר שיש איסור דאורייתא בעצם הפעולה החשמלית משום 'בונה', כאן אין לחוש לאיסור דאורייתא, מכמה סיבות). לבסוף מסקנתו היא: "מכל אלה הטעמים שכתבנו, פשוט הוא בלי שום פקפוק, שלאחר שהוציא את המנורה הנדלקת מחמת הפתיחה, אין נכון כלל להימנע מלהתענג בשבת, ומותר שפיר לפתוח בשבת את דלת המקרר בכל עת ובכל שעה שירצה, בין בזמן שהמנוע עובד ובין בזמן שהוא נח".

הגר"ע יוסף פסק בשו"ת יביע אומר (חלק א, אורח חיים, כא) שמעיקר הדין מותר, אבל עדיף להחמיר.

אמנם, חלק מטעמי הגרש"ז להקל במקרר, הוא משום שאף אם המקרר יתחיל לפעול מיד עם פתיחת הדלת, אין מלאכה דאורייתא בקירור האויר, שהיא תוצאת הפעולה החשמלית. לפי זה, בתנור שמתלהטים בו גופי חימום ממתכת, ויש חשש מלאכה דאורייתא, יש מקום יותר להחמיר. אך ראה בספר 'ארחות שבת' (חלק ג, עמ' ע, הערה כד), שלמעשה הגרש"ז הקל אף בפתיחת וסגירת דלת תנור, משאר הטעמים.

[אמנם ביום טוב ניתן לפתוח ולסגור את דלת התנור ללא הגבלה, משום שאין איסור גרמא במלאכת מבעיר ביום טוב, שאסורה רק מדרבנן, ראה בשמירת שבת כהלכתה (מהדורה חדשה תש"ע), פרק י"ג סעיף ל"א וההערות שעליו.]

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר