שנת תשפ"ג| שבת פרשת בראשית

חמדת שנת השבע: היסטוריה של מעמדי הקהל

עברנו זה עתה את חג הסוכות שמקץ שנת השמיטה (כדברי הפסוק בדברים לא, י-יג). לקראת סוף ימיו, משה מצווה את הכהנים והזקנים להקהיל את העם ולקרוא את "התורה הזאת" באזניהם. מהי אותה תורה? בשבוע הבא נעמיק במחלוקת התנאים העוסקת בשאלה זו, אך קודם לכן נביא מספר מקומות בתנ"ך בהם נראה שהתקיים מעמד דומה למעמד הקהל.

נראה שהפעם הראשונה בה מוזכר מעמד הקהל הוא בפרק ד' בספר דברים. שם משה מזכיר לעם:

רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך:  יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב באמר ה' אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון: (פסוקים ט-י)

הקב"ה ציווה את משה להקהיל את העם למעמד הר סיני. בנוסף לביטוי "הקהל", הפסוקים דומים להפליא:

הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלהיכם ושמרו לעשות את  כל דברי התורה הזאת:  ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה' אלהיכם (פרק לא פסוקים יב-יג)

שימו לב להקבלות הרבות בין הפסוקים שבשני הפרקים: ואשמיעם-למען ישמעו. ילמדון-ולמען ילמדו. ליראה אותי-ויראו את ה'. ואת בניהם ילמדון-ובניהם ...ולמדו. לא ניתן להתעלם מההקבלה הזאת. נראה שמשה מצווה את הזקנים לשחזר את מעמד הקהל המקורי, הלוא הוא מעמד הר סיני.

משה מצווה על מעמד הקהל בסמוך למותו. אף ממשיכו, יהושע, מקיים מעמד דומה מאוד סמוך למיתתו. המעמד מתואר באריכות בפרק כד בספר יהושע. הפרק ארוך, ולכן נבחר ממנו פסוקים נבחרים בלבד:

ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים (פסוק א)

נראה שיש כאן כינוס ואסיפה, הדומים להקהל.

ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה' אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים:  ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען וארב וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק:  ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים:  ואשלח את משה ואת אהרן ואגף את מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם:  ואוציא את אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים ים סוף:  ויצעקו אל ה' וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים:  ואבאה ואביא אתכם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם מפניכם:  ויקם בלק בן צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם בן בעור לקלל אתכם:  ולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך אתכם ואצל אתכם מידו:  ותעברו את הירדן ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעלי יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם:  ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך:  ואתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה וערים אשר לא בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אכלים:  (פסוקים ב-יג)

הפסוקים הללו מתארים את בחירת הקב"ה בעם ישראל, ואת כל הנסים שארעו מימי אברהם ובחירתו ועד הגעתו של עם ישראל אל הארץ המובטחת. לכאורה הדברים דומים לפרקים הראשונים בספר דברים, בהם משה מזכיר לעם איך הקב"ה הציל את ישראל מיד מצרים, הוליך אותם במדבר וכבש בפניהם את ארצות סיחון ועוג.

ועתה יראו את ה' ועבדו אתו בתמים ובאמת והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את ה':  ואם רע בעיניכם לעבד את ה' בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר מעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את ה':  .....  ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבד את ה' כי אלהים קדשים הוא אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאותיכם:  כי תעזבו את ה' ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר היטיב לכם: (שם פסוקים יד-כ)

יהושע מציע בפני העם את הבחירה שהם צריכים לעשות, בין ללכת אחרי ה' ובין הליכה אחרי עבודה זרה. בדומה לדברי משה מספר פעמים "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע". יהושע ממשיך מזהיר את העם שהם יחטאו וייענשו על כך. לכאורה דבריו מקבילים לפרשיות ניצבים-וילך-האזינו. לבסוף יהושע כורת ברית:

ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם:  ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש ה': (שם פסוקים כה-כו)

יש כאן מעין קיום של הציווי מפרשת כי תבוא: הקמת האבנים במסגרת הברית, והברית עצמה ("אלה דברי הברית אשר צוה ה' את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב: פרק כח פסוק סט).

נראה שמהלך הדברים הוא כך: הקב"ה נתן הזדמנות אחת לחזות את הודו והדרו במעמד הר סיני. יש צורך לשחזר את המעמד הזה בכל דור, בכדי להזכיר את העבר, להניח את הבחירה על השלחן, להזכיר את הקושי הגדול להישאר נאמן לקב"ה ותורתו, ולכרות ברית מחודשת. משה ויהושע עושים זאת לפני מיתתם: משה במהלך כל ספר דברים. יהושע בפרק כד. כך הם מעבירים לדור הבא את ברית סיני.

בשבוע הבא נעמוד על מעמדות הקהל נוספות בתנ"ך.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר