שנת תשס"ג | שבת פרשת מצורע

המשימה הגדולה בשבת הגדול

חכמים תקנו לקרא כהפטרה לשבת הגדול את נבואת מלאכי. בהפטרה מצוי הפסוק "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְדֹוָד הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (מלאכי ג' כג). הקשר בין הגאולה אליהו ופסח אינו צריך למודעי. ננסה הפעם לבאר את העניין בדרך אחרת, בדרכו של היעב"ץ (בסידורו בית יעקב דף רכו ע"א). בהפטרה נמצא פסוק נוסף "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְדֹוָד צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי" (שם יג). הנביא בנבואה זו קובע שני כללים יוצאי דופן. האחד שאף  על פי שהתורה אסרה "לֹא תְנַסּוּ אֶת יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם" (דברים ו' טז). הקב"ה בכבודו ובעצמו מציע "וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת", השני הוא בברכה הגדולה "עַד בְּלִי דָי" המובטחת למקיים מצוה זו. חז"ל עמדו על שני עקרונות אלה וז"ל הגמרא ". אשכחיה (פגש) רבי יוחנן לינוקא דריש לקיש, אמר ליה: אימא לי פסוקיך! - אמר ליה: עשר תעשר. אמר ליה: ומאי עשר תעשר? - אמר ליה: עשר בשביל שתתעשר. - אמר ליה: מנא לך? - אמר ליה: זיל נסי. –(לך ונסה) אמר ליה: ומי שרי (האם מותר) לנסוייה להקדוש ברוך הוא? והכתיב  "לא תנסו את ה'"! - אמר ליה: הכי אמר רבי הושעיא: חוץ מזו, שנאמר  "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות …" (תענית ט ע"א). לכן גם הפליגו מאוד בשבח מצוות הצדקה ושכרה. נביא כמה דוגמאות "אמר רבי אלעזר: גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות, שנאמר "עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַידֹוָד מִזָּבַח" (משלי כ"א ג)" (סוכה  מט ע"ב), "רבי עקיבא אומר …מעשרות סייג לעושר" (אבות פ"ג משנה יג). כניסתו של הכהן הגדול לקודש הקדשים הפותחת את הפרשה הבאה (אחרי מות) גם היא בזכות זו, כמבואר במדרש "בזאת יבא אהרן אל הקדש - רבי יודן פתר קריה בכהן גדול בכניסתו לבית קדשי הקדשים חבילות חבילות של מצות בידו…בזכות המעשרות, ובחנוני נא בזאת".

חז"ל לימדונו "בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה" (ראש השנה פ"א מ"ב). התבואה היא סמל הפרנסה, וכבר למדנו כי פרנסתו של האדם תלויה בעצם בצדקה שהוא נותן, וז"ל המדרש "היוצא השדה שנה [שנה] כלומר אם לא תעשר שדך כהוגן לא יהיה לך אלא היוצא מן השדה" ומסבירים בעלי התוס' "כלומר לא יעשה שדך אלא כפי מעשרות שהיו קודם לכן דהיינו היוצא מן השדה כלומר מה שהיית רגיל להוציא למעשר מן השדה" (תוס' תענית ט ע"א).

אם כך, הדרך להתכונן לפסח ולמשימה הגדולה של הבטחת הפרנסה היא על ידי קריאת נבואתו של מלאכי והכרזתו

"הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְדֹוָד צְבָאוֹת

אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם

וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי".

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר