שנת תשפ"ד| שבת פרשת תולדות

פרשת השבוע: אַדְמוֹנִי! זה טוב? (חלק א')

מלחמה! ריקודי ההקפות בשמחת תורה התחלפו במערבולת של שפיכות דמים אכזרית ושפלה. רשעים ארורים הוסיפו עוד חטאים ופשעים שלא ניתנים להעלות על הדעת!  צה"ל יצא, בשליחות ממשלת ישראל, למלחמת מצווה למיגור הרשע, כתגובה למעשי הטבח השפלים. מצווה זו מחייבת את כולם, ללא יוצא מן הכלל, אפילו "חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ". (יואל ב, טז. עיינו גם סוטה מד ע"ב, רמב"ם מלכים פרק ז ה"ד)

נברר באמצעות הפסוקים והמדרשים, מהי המשמעות של הדמים, שהם חלק בלתי נפרד מכל מלחמה, לעומת דמים שהם תוצאה של מעשים נפשעים?

הכללים ההלכתיים של מלחמה הובאו בדבריו של מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, עיינו בעמוד הימיני סימן טז.

כשהתורה מתארת את הולדת עשיו היא מדגישה: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו" (כה, כה). האדמוניות של עשיו מודגשת שוב בפרשתנו בסיפור מכירת הבכורה: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם" (שם, ל). חז"ל הוסיפו הקשרים במדרשים, גם לפסוקים אחרים העוסקים בעשיו בנקודה זו, ואפילו קישרו בין עשיו שופך הדמים לדואג האדומי שהתיר דמיו של דוד. (עיינו כדוגמא מדרש שוחר טוב מזמור נב).

עיון בתנ"ך מגלה כי גם נעים זמירות ישראל, אדריכל המקדש - דוד המלך, מכונה פעמיים בכינוי זה. שמואל הנביא כופה על ישי להביא את הבן שלא הוצג לפניו, וז"ל הכתוב: "וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וַיֹּאמֶר יְקֹוָק קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא" (שמו"א טז, יב). גם גולית מכנה כך את דוד: "וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד וַיִּבְזֵהוּ כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה".

חז"ל במדרש מסבירים את ההבדל בין דוד הצדיק ועשו הרשע: "אַדְמוֹנִי אמר רבי אבא בר כהנא כְּאִלּוּ שופך דמים, וכיון שראה שמואל את דוד אַדְמוֹנִי ... נתיירא ואמר אף זה שופך דמים כעשו, אמר לו הקדוש ברוך הוא עִם יְפֵה עֵינַיִם, עשו מדעת עצמו הוא הורג, אבל זה מדעת סנהדרין הוא הורג".

הסנהדרין מכונה בתורה עֵינֵי הָעֵדָה (עיינו כדוגמא במדבר טו, כד), לכן המדרש מקשר בין כינויו של דוד יְפֵה עֵינַיִם, עם ההתייעצות בסנהדרין. מסביר מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, שהיה 'עמוד הימיני' של העיסוק בהלכות מדינה, שאין הכוונה דווקא לסנהדרין אלא לכל מי שמבטא את רצון העם, וקיבל סמכות מהעם לנהל את ענייני המדינה וז"ל: "המצב האידאלי הוא שהסנהדרין היא המבטאת את רצון העם כי הם "עיני העדה". אבל במקרה שהעם יביע דעתו בדרך אחרת כגון בבחירות, הכרעה זו תהווה גילוי לרצונו. וכל מה שעושה (השלטון) במסגרת סמכויות אלה דינו דין (גם מבחינה תורנית-הלכתית 'דינא דמלכותא דינא') בין מה שנוגע לדיני ממונות ובין מה שנוגע לדיני נפשות." (עמוד הימיני שער א סי' ט סע' י).

ברור שיש לנו עסק עם חבורת פושעים רוצחים, בוזזים ואנסים שידיהם דמים מלאו, תלמידים של עשיו האַדְמוֹנִי, סבו של עמלק שמצווה להילחם בהם ולהכחידם. זה ההבדל ביניהם לבין חיילי צה"ל, ממשיכי דרכו של דוד המלך האַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם, הפועלים בשם מדינת חוק, ונלחמים את מלחמות השם בידיים זכות, נקיות וטהורות. קדושים צדיקים וגיבורים יאמר להם בחייהם, וח"ו, במותם. (עיינו עוד בדברינו, במדור התורה והמדינה לפרשת בא שנת תשס"ב,  ובדברינו לפרשת בהעלותך, שנת תשפ"א).

בשבוע הבא - פר' ויצא, נרחיב מדוע נמנע מדוד המלך לבנות את בית המקדש?

נסיים בברכת חודש כסלו, חודש של ניצחונות ומיגור הרשע.

בתפילה לשלום הפצועים ולהחזרת החטופים,

ונשלח תנחומים מקרב לב למשפחות הנופלים.

באחדותנו ננצח!

(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר