שנת תשס"ג | שבת פרשת בלק

שו"ת במראה הבזק

(מתוך ח"ד)
בריסל, בלגיה      Brussels, Belgium
סיון, ה'תשנ"ח

תפילת ערבית לפני פלג המנחה במקום שאחר-כך לא יהיה מניין

שאלה
אנחנו מקיימים מנין בכל יום שחרית וערבית. בימי הקיץ נוצרת כל שנה בעיה חריפה האם מותר להתפלל מנחה ואחריה מעריב לפני פלג המנחה, או שיש להתפלל אך ורק מנחה. רוב המנין בנוי על עובדי הקהילה שמסיימים את עבודתם בשש אחה"צ.
 
תשובה
לכל הדעות אסור להתפלל מעריב לפני פלג המנחה, גם במקום שיש חשש, שאם לא יתפללו לפני פלג המנחה, לא יתפללו כלל[1]. אחרי פלג המנחה מותר להתפלל ערבית[2] במקום הצורך, כגון כאשר יש טירחא דציבורא לאסוף את הציבור פעם נוספת, או שיש חשש, שאם לא יתפללו אז, יהיו גם כאלה שלא יתפללו כלל. ואם אמנם יתפללו אז ערבית, יש להשתדל להתפלל מנחה לפני פלג המנחה, כדי לא להיכנס לבעיית "תרתי דסתרי"[3]. ובשעת דחק יתפללו גם מנחה וגם ערבית אחר פלג המנחה.
 
[1]  וכן כתב "תרומת הדשן" בשו"ת סי' א שאין בידינו כלל למצא ישוב וטעם להקדים תפילות ערבית ג או ד שעות לפני צאת הכוכבים והוא כתב שם שהזמן המוקדם ביותר לתפילה הוא שעה ורבע לפני צאת הכוכבים, וכן פסקו השו"ע וה"משנה ברורה" סי' רלג סק"ג.
ומגיה הרמ"א שם "ומשערינן שעות אלו לפי עניין היום, ואף אם היום ארוך ומשערינן לי"ב שעות והם נקראות שעות זמניות, וכן כל מקום ששיערו חכמים בשעות משערינן לשעות אלו".
כיצד לחשב את שיעור י"ב שעות היום נחלקו הפוסקים כמובא ב"משנה ברורה" שם סק"ד "י"א דחשבינן מעמוד השחר עד צאת הכובים... וי"א מנץ החמה עד שקיעתה" וכך פסק הגר"א.
ניתן דוגמא לדרך החישוב. עלות השחר - 4:00
זריחה —- 5:30
שקיעה —- 19:48 (נעגל לנוחיות החישוב ל 19:30)
צאת הכוכבים —- 20:00
לפי הדעה הראשונה שעה זמנית היא 1/3 1=16:12 דהיינו שעה ועשרים דקות. לפי זה שעה ורבע לפני צאת הכוכבים הכוונה לשעה וארבעים דקות לפני צאת הכוכבים, בשעות זמניות כלומר 18:20 לפי הדעה השניה שעה זמנית היא 1/6 1= 14:12 דהיינו שעה ועשר דקות לפי זה שעה ורבע בשעות זמניות לפני שקיעה הוא בערך שעה וחצי לפני שקיעה כלומר 18:00.
בשעת דחק ניתן לסמוך על השיטה השנייה ולהקדים תפילת ערבית לשעה 18:00.
[2]  בטעם המנהג להתפלל תפילת ערבית מוקדמת, יש שאמרו שסומכים על ר' יהודה, שהיה מתפלל אחרי פלג המנחה מפני הדחק, כגון טורח ציבור להתאסף פעם נוספת, גם משום שיש עמי הארץ לא מעטים שאם לא יתפללו בציבור, לא יהיו מתפללים כלל, וכן מובא ב"משנה ברורה" (סי' רלה ס"ק ח). אמנם ב"ערוך השולחן" שם חידש שאין מחלוקת בין ר' יהודה וחכמים לעניין תפילה מוקדמת, דהיינו מכיוון שעיקר תפילת ערבית הוא כנגד הקטרת האברים, והתחלתה של זו מבעוד יום, עד סוף כל הלילה, לכן גם לשיטת רבנן רשאי להתפלל מזמן הקטרה עיין שם (סי' רלה ס"ק ה), איך הוא מיישב את הקושיות על חידושו הנ"ל.
[3]  מובא ב"משנה ברורה" (סי' רלה ס"ק יד) שאם הציבור רוצה להתפלל מעריב אחרי פלג המנחה, שיתפלל מנחה לפני פלג המנחה, כדי שלא יהיה מצב של "תרתי דסתרי".

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר