שנת תשס"ג | שבת פרשת פנחס

מי היה צלפחד? הרב יוסף כרמל

"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה: וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר : אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְקֹוָק בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ" (במדבר כ"ז א-ג).

נחלקו תנאים האם מותר ויש עניין לגלות מה היה חטאו של צלפחד וז"ל הגמרא "תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר (במדבר טו) ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר (במדבר כז) אבינו מת במדבר, מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך, התורה כיסתו ואתה מגלה אותו! ואם לאו - אתה מוציא לעז על אותו צדיק" (שבת צו ע"ב). בשיטת רבי יהודה בן בתירא, צועדים רבי יהודה הלוי ובעקבותיו "אבן עזרא" ורמב"ן וטוענים כי צלפחד לא חטא בחטא מיוחד וז"ל הרמב"ן "אבל במדבר מת על מטתו, וטעם כי בחטאו מת - אמרו מת במדבר בעונו שלא זכה ליכנס בארץ, או כדברי רבי יהודה הלוי המשורר ז"ל שפירש שהוא דבק עם ובנים לא היו לו, כאשר יאמר היום בעונות אירע כך וכך" (שם).

רש"י מתעלם מדעתו של רבי יהודה בן בתירא ומביא בנוסף לדעת רבי עקיבא גם את דעת "רבי שמעון  אומר מן המעפילים היה" (על פי הגרסא בגמרות שלנו, דעה זו מובאת כסתמא בגמרא, שבת צז ע"א). על פי המדרש בספרי זוטא, צלפחד לא מת בתחילת תקופת ארבעים השנה במדבר  אלא בסוף התקופה, ערב הכניסה לארץ ונימוקו עמו. וז"ל "ויהיו בני ישראל במדבר, אמר ר' אליעזר בן יעקב נאמר כאן ויהיו בני ישראל במדבר ונאמר להלן אבינו מת במדבר (שם /במדבר/ כז ג) מה מדבר שנא' להלן צלפחד אף מדבר האמור כאן צלפחד. - אמר לו ר' שמעון אי אפשר לומר מקושש היה צלפחד מפני שהיה מקושש בשנה ראשונה בעשרים ואחד לחדש השני וכי אפשר שיהיו בנות צלפחד בנות מלכים נאות וכשרות הקטנה שבהן הייתה יושבת ארבעים שנה עד שלא נשאת וכי באיזו שעה מת צלפחד בשעה שנ' וישמע הכנעני מלך ערד (שם /במדבר/ כא א) באותה שעה מת צלפחד: (ספרי זוטא פיסקא טו ד"ה לב. ויהיו).  (נעיר במאמר מוסגר כי לדעת הרד"ק המסתייעת בפסוקים מספר יחזקאל וספר תהילים, מלחמת הכנעני מלך ערד היה היא המלחמה שהחלה בחטא המעפילים, עיין ב"חמדת ימים" לפרשת שלח תשס"ג).

לסיום, שלא כמנהגנו, נביא את דעת הזוהר וז"ל (בהשמטות עם תרגום חופשי) "אבל טענה דטעינו אינון בנתין דמית במדבר איהו, והוה צלפחד רב (מנהיג) לבי(ת) יוסף (ומכיון שמשה לא מינה אותו הוא יצא נגד מנהיגות משה) ועליה כתיב (שם כ"א ו) "וימת עם רב מישראל" …ובגין דחב במדבר במלולא לגבי משה (ובגלל שחטא במדבר ביציאה כנגד משה) חשיבו דמשה אנטיר דבבו (חשבו בנות צלפחד כי משה ינטור לו טינה) ובגין כך קריבו לקמיה דמשה ואלעזר וכל הנשיאין וכל רישי אבהן ולא מלילו עם משה אלא לקמייהו (לכן הביאו את משפטן לא לפניו בלבד אלא לפני כל הרשימה המובאת בפסוק ב)…ואינון לא ידעו (והן לא ידעו מה שנאמר על משה) דהא (שם י"ב ג) "משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה", … כיון דחמא משה כך (כיון שראה משה שזה המצב) …מיד אתפרש משה מן דינא (מיד פסל עצמו משה מלדון בנושא) הדא הוא דכתיב (שם כז) "ויקרב משה את משפטן לפני יי" (זוהר כרך ג (במדבר) פרשת בלק דף רה עמוד ב ).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר