שנת תשס"ג | שבת פרשת ניצבים וילך

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

מפקד אוכלוסין על פי ההלכה - חלק עשירי

אחרי שסיכמנו בשבועות האחרונים כי מותר למנות את העם לצורך מצווה באמצעות דבר אחר, כלומר בספירה בלתי ישירה, ננסה השבוע להגדיר הלכתית מהו "צורך מצווה". מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל הציע להשוות סוגיא זו לשתי סוגיות מקבילות מבחינה עקרונית ונפרט אותן אחת לאחת.

א. הסוגיא במסכת שבת דנה במשמעות ההלכתית של דברי הנביא ישעיה "(אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְקֹוָק מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (ישעיהו נ"ח יג). ופוסקת "ודבר דבר שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול" (מסכת שבת דף קיג ע”א וע"ב). אף על פי נפסק בהמשך המסכת "ואמר רבי אלעזר: פוסקים צדקה לעניים בשבת. ואמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן: מפקחין פיקוח נפש ופיקוח רבים בשבת, והולכין לבתי כנסיות לפקח על עסקי רבים בשבת. ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: הולכין לטרטיאות ולקרקסאות ולבסילקאות לפקח על עסקי רבים בשבת. ותנא דבי מנשה: משדכין על התינוקות ליארס בשבת, ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות. - אמר קרא ממצוא חפצך ודבר דבר, חפציך - אסורים, חפצי שמים – מותרין" (מסכת שבת דף קנ ע"א).

ב. מרן המחבר פסק "צרכי רבים מותר לעשותה בחול המועד, כגון לתקן הדרכים  ולהסיר מהם המכשולות; ולציין הקברות כדי שיזהרו מהם הכהנים;  ולתקן המקואות" ( שולחן ערוך אורח חיים סימן תקמד סע' א). (ועיין שם בביאור הלכה שהדבר הותר אף בשכר כי צרכי רבים מוגדרים כצרכי מצוה). 

אם כך מצינו מקורות  מפורשים שצורכי רבים מוגדרים כצורך מצוה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר