English | Francais

Search


שנת תשס"ב | שבת פרשת וישלח

פרשת השבוע



בין מלכי ישראל למלכי אדום

בביאור הפסוק " וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית ל"ו כא, עיין גם דבהי"א א' מג) נשתברו קולמוסים רבים, אנו נדון בו רק מבחינה אחת. לפי  כיוון אחד בחז"ל הפסוק מבטא את המתח בין יעקב לעשיו לדורות, בעיקר מבחינת "וַיֹּאמֶר יְדֹוָד לָהּ שְׁנֵי גיים גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (בראשית כ"ה כג) וכמאמר חז"ל בגמרא "קסרי וירושלים, אם יאמר לך אדם: חרבו שתיהן - אל תאמן, ישבו שתיהן - אל תאמן. חרבה קסרי וישבה ירושלים, חרבה ירושלים וישבה קסרי - תאמן. שנאמר (יחזקאל כ"ו) אמלאה החרבה: אם מליאה זו - חרבה זו. אם מליאה זו חרבה זו. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא "ולאם מלאם יאמץ"" (מגילה ו ע"א) ובמדרש " ולאום מלאום יאמץ. נחרבה רומי ירושלם קיימת, נחרבה ירושלם רומי קיימת, וכן הוא אמר אמלאה החרבה (יחזקאל כו ב), אם מלאה זו נחרבה זו" (מדרש אגדה בראשית פרק כה [כג]) . נבחן עתה כיוון נוסף המדגיש את ההבדל בין בין מלכות עשיו ( כדוגמא למלכי אומות העולם ) למלכות בית דוד מבחינה אחרת אבל לא פחות עקרונית. על פסוקנו אומר המדרש " ואלה המלכים אשר מלכו וגו', ר' יצחק פתח (יחזקאל כז) אלונים מבשן עשו משוטיך, א"ר יצחק נמשלו עובדי כוכבים כספינה, מה ספינה זו עושים לה תורן ממקום אחד והוגנין ממקום אחר, כך עובדי כוכבים, שמלה ממשרקה ושאול מרחובות הנהר" (בראשית רבה פרשה פ"ג א). עיון בפסוקים ביחזקאל מסביר את כוונת המדרש. הנביא מתאר שם בניית ספינה במספנה צורית כשאת חומרי הגלם מייבאים לפי הצורך ממקומות שונים ברחבי העולם העתיק. את המשוטים מעצי אלון הגדלים בבשן, את התורן מארזי הלבנון  ואת בדי המפרש ייבאו ממצרים וכו'. על פי המדרש הספינה היא משל למנהיג וקברניט ובניית הספינה היא משל לשיטת הנהגה בה המנהיג נבחר באופן אישי ואיננו מעביר את הזכות ליורשיו אחריו. בכל פעם נבחר מנהיג חדש, ממקום אחר, לפי הצרכים והאפשרויות של אותו הדור. כך גם היה בעמינו לפני היות מלך לבני ישראל. עד ימי דוד לא העביר איש מן הקברניטים את הגה הספינה לבנו אחריו. לא משה ולא יהושע, לא השופטים ולא עלי ושמואל, גם נסיונו של שאול לא צלח. מהרגע שנוסדה מלכות בית דוד הקפידו יושבי ירושלים (כמעט תמיד) ואחר כך גם יושבי התפצות עד לסוף תקופת הגאונים שהמנהיג הפוליטי של העם יהיה מצאצאי בית דוד.  

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.