שנת תשס"ב | שבת פרשת וישב

שו"ת במראה הבזק

(מתוך חלק ד' )
 
טורינו, איטליה                 Torino, Italy
שבט, תשנ"ו
 
צירוף נשים למניין לעניין הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת
 
שאלה:
ידוע ומפורסם עניין פרסומי ניסא שבהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת.
במקרה ואין מניין בבית הכנסת, רוב הפוסקים סבורים שאין לברך על ההדלקה. האם יש סברא במקרה כזה (או באירועים אחרים לכבוד החנוכה) לצרף גם נשים למניין עשרה ולברך על ההדלקה? האם ניתן לעניין זה לסמוך על כך ש"אף הן היו באותו הנס" כמו לעניין מקרא מגילה בפורים?
 
תשובה:
א. נוהגים להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת[1] ואין לברך אלא אם כן ישנם עשרה גדולים.[2] ואם אין עשרה והשעה דחוקה, כגון בערב שבת, יש שאומרים שיכול לברך, הואיל ואחר כך יבואו עשרה,[3] ויש שאומרים שידליק בלא ברכה.[4]
ב.  נראה שיש מקום לצרף נשים למניין עשרה בבית הכנסת, בפרט שיבואו אחר כך עוד אנשים לשם.[5]
 

[1] שו"ע אורח חיים (סי' תרעא סע' ז). וב"בית יוסף" כתב שהטעם שמדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת הוא מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו, וכן כתב ה"כלבו". וכתב עוד טעם אחר – כדי לפרסם הנס בפני העם ולסדר הברכות לפניהם, לפי שיש פירסום גדול לשם יתברך וקידוש שמו כשמברכים אותו במקהלות.
וכן כתב ריב"ש בתשובה, וזה לשונו: "המנהג הזה להדליק בבית הכנסת, מנהג ותיקין הוא, משום פרסומי ניסא, כיון שאין אנו יכולים לקיים המצוה כתקנה להדליק כל אחד בפתח ביתו מבחוץ".
[2] כתב ב"מור וקציעה" (או"ח סי' תרעא) שמכיוון שהוא משום פרסומי ניסא, צריך שתהיה עדה (עשרה) בשעת מעשה, וכן כתב "בן איש חי" בשו"ת "רב פעלים" (או"ח ח"ב סי' סב) וב"ילקוט יוסף" (ח"ה, מועדים, עמ' 203) ובהערה מא שם הביא עוד אחרונים שפסקו כך.
[3] "מגן אברהם" (סי' תרעא ס"ק י) וזה לשונו: "ונ"ל באם הוא סמוך לחשיכה וטרם שיבואו מניין לביהכ"נ יתקדש היום, יברך וידליק מיד, דמ"מ איכא פרסומי ניסא כשבאים אח"כ לביהכ"נ, ודמי למדליק ברחוב בשעה  שאין  שם איש ואח"כ באו אנשים". וכן פסק ב"חיי אדם" (כלל קנד סע' יז) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק מז) וב"ביאור הלכה" (שם ד"ה ויש), וכתב בסוף דבריו: "על כן נלע"ד דהמדליק בברכה יש לו על מי לסמוך, וכן העתיק ה"חיי אדם" דצריך להדליק בברכה, ואם נקל לו להשיג מניין בשעת ברכה, מה טוב".
[4] "מור וקציעה" (סי' תרעא) וסברתו – שאין פרסום הנס אלא בעשרה, ובפחות מזה ידליק בלא ברכה. וב"ילקוט יוסף" (ח"ה, מועדים, עמ' 204 סע' יח) נקט למעשה שאין לברך משום דהוי ספק ברכות להקל, וכן כתב ב"כף החיים" (סי' תרעא ס"ק עב וס"ק עח).
[5] מרן בעל "בן איש חי" בשו"ת "רב פעלים" (או"ח ח"ב סי' סב) התיר להדליק בברכה בעשר נשים, וראיתו משו"ע אורח חיים (סי' תרצ סע' יח), שם כתב המחבר: "מגילה בי"ד בט"ו צריך לחזור אחר עשרה, ואם אי אפשר בעשרה, קורים אותה ביחיד". וברמ"א שם: "הגה, ויש להסתפק, אם נשים מצטרפות לעשרה". ובטור (סי' תרפט) הביא מחלוקת בזה בין ר"ן ובעל העיטור, ואפילו לדעת בעל העיטור שאסר משום פריצות, יש לומר דהכא, שכולן נשים, אין בזה משום פריצות ומותר בברכה. ועל סמך דברי "בן איש חי" בצירוף סברת בעל "מגן אברהם" שיכולים להדליק בברכה אף שעדיין לא הגיעו עשרה , פסק ב"ילקוט יוסף" (ח"ה, עמ' 203 הערה מג) שיכולים להדליק נרות חנוכה בברכה ע"י צירוף נשים, והוא כשיש רוב של לפחות שישה גברים. ודעת הראשון לציון  הגר"מ אליהו שצריך שיהיו דווקא עשרה גברים (הובא ב"מקרא קודש", הל' חנוכה לרב הררי, פ"י סעיף ה והערה יט שם), ולכן יש להשתדל שיהיה מניין גברים.
ובאשר לברכה על נרות חנוכה במסיבות, עיין שו"ת "יביע אומר" (ח"ז או"ח סי' נז) ובעיקר בסופו (ס"ק ו) שדעת הגרש"ז אויערבאך שאין לברך, וכן דעת הגרא"י ולדנברג בשו"ת "ציץ אליעזר" (חלק ט"ו סי' ל), ודעת הראשון לציון הגר"ע יוסף עצמו – להתיר.
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר