שנת תשס"ב | שבת פרשת ויחי

פרשת השבוע

" ואנוכי נטעתיך שרק"

הפסוק הפותח את ברכתו של יעקב ליוסף "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר"(בראשית מ"ט כב) מתפרש לרוב בדרכו של רש"י. "בן פרת עלי עין - חנו נטוי על העין הרואה אותו", "בנות צעדה עלי שור - בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל ביופיו". מכאן ועד "ועוד דרשוהו לענין שלא תשלוט בזרעו עין רעה", הדרך מאוד קצרה. לפירוש זה "עין" היא איבר בגוף, ה"בנות" הן בנות מצרים וה"שור" היא חומת העיר. לעומתו, האונקלוס מפרש אחרת לגמרי "ברי דסגי יוסף ברי דאתברך כגופן דנציב על עינא דמיא תרין שבטין יפקון מבנוהי יקבלון חולקא ואחסנתא". לפי זה "בן פרת" מתפרש כ"גפן", "עין" מתפרש כמעיין, אבל סוף הפסוק נדרש ללא תרגום מילולי. רש"י בפירושו למשל יותם על הפסוק "וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי אַתְּ  מָלְכִי עָלֵינוּ " (שופטים ט'  יב) מפרש "לגפן - גדעון שהוא מזרע יוסף שנאמר בו בן פורת, כגופן דנציב …". לפי זה פירושו של האונקלוס לפסוקנו מקובל גם על רש"י. לכן ננסה לצעוד עתה בעקבות שניהם. הגפן הייתה העץ הנפוץ ביותר בארץ ישראל עד לכיבוש המוסלמי לפני כ-1300 שנה (פרופ' יהודה פליקס). בתנ"ך נפוצים מאוד שירי ומשלי גפן. עיין בראשית פרק מ"ט יא, דברים ל"ב לב, ישעיה ה' א-ז, ירמיה ב' כא, יחזקאל ט"ו ב ועוד. לפיכך נציע כי גם החלק השני של הפסוק עוסק בגפן. ה"בנות" הזמורות של הגפן הפוריה הצומחת ליד המעיין אינן נשרכות על האדמה אלא הן הן המטפסות על ה"שור", על החומה. עובדה המבטיחה את היבול הגבוה והמשובח שלה. אם אכן דברינו צודקים נוצרת גם כאן בברכות, הקבלה בין יהודה ליוסף. הברכה למנהיגים היוצאים מחלציהן של רחל ולאה שניהם נדמו לגפן. הקבלה זו איננה פותרת את השאלה שהטרידה את עם ישראל שנים רבות כל כך, למי להציע את המלוכה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר