שנת תשס"ב | שבת פרשת וארא

שו"ת במראה הבזק

(מתוך חלק ג' )
 
 
קיטו אקוודור
טבת, תשנ"ג
קביעת מזוזה במקום מועד לגניבה
 
שאלה:
כמה פעמים קבענו מזוזה בפתח הדירה הפונה לרשות הרבים, וגנבו אותה מאיתנו. האם במקרה כזה צריך להמשיך לנסות ולקבוע מזוזה, במציאות כזאת שבטוח ימשיכו לגנוב אותם? (ניסינו גם לשים בצד הפנימי של הדלת, אבל גם במקרה הזה גנבו אותה, מכיון שהדלת הזאת יש לה רווחים פתוחים באמצע).

 
תשובה:
במקום שאינו שמור, וברור שיגנבו אותה משם-אסור לקבוע מזוזה, כדי שלא לגרום בזיון לכתבי קודש[1]. אבל צריך לבדוק את האפשרות לשמור המזוזה ע"י חקיקתה בתוך הכותל וקביעתה במלט [במקרה זה צריך להקפיד שיהיה ניכר, שאכן המזוזה נמצאת בפנים][2]. אפשרות נוספת-לסגור את הרווחים בדלת הסמוכה למקום המזוזה ולקבוע את המזוזה בחלל הפתח לפנים מן הדלת[3]. אם גם את זה אי-אפשר לעשות, אפשר לקבוע את המזוזה על הפצימין של הדלת, ז"א על מסגרת הדלת, אף-על-פי שהמסגרת נמשכת אל מחוץ לחלל הפתח[4]. ואם גם זה אי-אפשר, יש אומרים שאפשר לקבוע אותה בקיר עצמו, מחוץ לחלל הפתח, כל עוד שהוא בתוך טפח לחלל הפתח[5].
 

[1] שו"ע יו"ד סי' רפו בש"ך ס"ק ז וב"ח ס"ק א.
[2] שם סי' רפט ב"פתחי תשובה" ס"ק ה.
[3]  נראה שזה לכולי עלמא, ואין כאן בעיה של "אחורי הדלת" אשר יש, פוסלים בה. וכך הוכיח ב"מנחת יצחק" (ח"ג סי' מו) מדברי הרמ"א סי' רפו סעיף ב.
[4]  בהבנת הראשונים בסוגית הגמרא במנחות לב ע"ב יש בענין זה כמה שיטות בין האחרונים. ה"נשמת אדם" (כלל טו ס"ק ב) כתב שמציאות זאת היא נושא מחלוקת בין רמב"ם ולבין רא"ש, טור ומרדכי, וכתב שהמחבר (סי' רפט סעיף ב) פוסק כרמב"ם, ולכן כתב שאין לברך על קביעה זו, וכן נראית דעת ה"קיצור שולחן ערוך" (סי' יא סעיף ט). אבל ה"מקדש מעט" (סי' רפט ס"ק ד) וה"ערוך השולחן" (שם ס"ק יג ו-יד) כתבו שגם רמב"ם ו"נימוקי יוסף" מודים בזה שכשר, וכתבו שדעת הרמ"א בסעיף ב לפסוק כמותם, ולדעתם יש לברך על קביעה זו. "בן איש חי" (שנה שניה, פרשת כי תבוא) הביא דעת ה"יד קטנה" שכל עוד היא מחוץ לחלל הפתח, המזוזה פסולה, ונראה למעשה שיכולים לברך על קביעה כזו, הואיל וה"מקדש מעט" ו"ערוך השולחן" כתבו דהוי לכולי עלמא, וה"נשמת אדם" עצמו כתב שרוב ראשונים סוברים כן, ובפרט ש"ערוך השולחן" כתב, שכך היה המנהג. וכך העלה להלכה ב"שבט הלוי" (ח"ג סי' קנא).
 [5]עיין בס' "חובת הדר" (פרק ח חלק ג סעיף ב) שכתב כן לדעת ה"דברי חמודות" (הלק",ט הל' מזוזה ס"ק טז) שכתב, שזוהי דעת הטור והרמ"א. ולדעת ה"חובת הדר" גם הש"ך וה"בית יוסף" מבינים שמחלוקת רמב"ם וטור היא כאשר קובעים את המזוזה בקיר, מחוץ לחלל הפתח. אבל נראה שאין דבריו מוכרחים, שה"נשמת אדם" (מובא לעיל בהערה 4) כתב, שהמחלוקת היא בקביעה במסגרת דווקא, אבל כאשר קבעה בקיר, לכולי עלמא פסול. ולכן יש לומר שגם הש"ך ו"בית יוסף" הבינו המחלוקת כן. וחוץ מזה כתבו ה"מקדש מעט" ו"ערוך השולחן" הנ"ל וגם ה"לבוש" שם שהרמ"א פסק כרמב"ם ו"נימוקי יוסף", ומכשיר רק כשהמזוזה במסגרת עצמה. לכן נראה שאין לברך, כאשר קובעים אותה בקיר.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר