שנת תשס"ב | שבת פרשת בא

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

"ככל הגוים" ?! כן!

במשך תקופה ארוכה השתדלנו להוכיח כי המקור ל"משפט המלך" שהובא לפני העם על ידי שמואל הנביא (שמו"א ח') איננו מפורש ואינו מפורט בתורת משה. לפי זה גם פסקי משה בן מימון בנויים לכאורה אך ורק על דברי הנביא, שאיננו רשאי לחדש הלכה לדורות. גם בחז"ל לא מצאנו את מקור הסמכות. לכן מסיק מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל את המסקנה הבאה: " מכל זה נראה מוכרח שסמכות המלך אינה קבועה ועומדת בדיני התורה, וכל עיקרה תלויה היא במידת הסמכות שניתן לה מאת העם או באי הכח שלו <בישראל- הסנהדרין>, בזמן המלכתו. וכל עם ועם, וגם ישראל בכלל זה, הרשות נתונה בידם למנות להם מלך ולמסור לו את הסמכויות שימצאו לנכון, על פי תנאי החיים שלהם(דור דור לפי סגנון חייו הפרטיים והציבוריים). ובמדה זאת שנמסרו לו הזכויות זכה בהם" (עמוד הימיני שער א סי' ט סע' י).  לפי דברי הגר"ש ישראלי המצב האידאלי הוא שהסנהדרין היא המבטאת את רצון העם  כי הם "עיני העדה". אבל במקרה שהעם יביע דעתו בדרך אחרת כגון בבחירות, הכרעה זו תהווה גילוי לרצונו. ממשיך מו"ר "וכל מה שעושה (השלטון) במסגרת סמכויות אלה דינו דין ( גם מחינה תורנית-הלכתית "דינא דמלכותא דינא") בין מה שנוגע לדיני ממונות ובין מה שנוגע לדיני נפשות. ומכאן המקור להבדלים שבין הצורות השונות של משפט המלוכה"(שם).  זו הסיבה שבפרשיית המלך בתורה (דברים י"ז יד) נזכר הביטוי "ככל הגוים" בפעם היחידה בכל התנ"ך במשמעות חיובית. מכאן המקור ל"שיטת (רוב) הראשונים סמכויות המלך באומות העולם תלויות בהסכמת העם…ומכאן גם התוקף למלך או לנשיא או (או לממשלה) בישראל כיוון שלמדנו שמסרה התורה רשות גם לישראל למנות להם כפי דרכי המינוי של "כל הגויים" (שם). לפיכך ניתן לסכם ולומר כי בימינו, סמכויות השלטון יהיו בהתאם למקובל במדינות שיש בהן שלטון המבוסס על עקרונות הצדק. כל עם לפי שיטת השלטון שקיבל על עצמו.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר