שנת תשס"ב | שבת פרשת תזריע מצורע

פרשת שבוע

"צרעת" - "איזו מן מחלה זו"?

השבוע נעסוק בהפטרת פרשת מצורע, ובעקיפין גם בהפטרת פרשת תזריע. הפטרת מצורע פותחת בתיאור הבא " וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד מָתְנוּ" (מלכים ב ז' ג). ארבעת המצורעים ישבו מחוץ לשומרון, בזמן המצור הארמי על העיר. מי היו אנשים אלה? ומדוע נאלצו לשהות מחוץ לחומה בזמן מלחמה. לפי דעת  רבי יוחנן "זה גחזי ושלשת בניו" (סוטה דף מז ע"א). אלישע קידש שם שמים בסרבו לקבל תשלום מנעמן שר צבא ארם שריפא מצרעתו.  גחזי נצטרע כאשר, מאחורי גבו של מורו ורבו, חילל שם שמים כשדרש מנעמן תשלום עבור "שירותיו" הנבואיים של רבו. "וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם" (שם, ה' כז). זיהוי זה של רבי יוחנן מביא אותנו לדיון בשאלה מה פשר מחלת הצרעת. האם מדובר במחלה "רוחנית" שבאה בעקבות חטא כמו דיבור לשון הרע כמו אצל משה (שמות ד' ו וברש"י שם) או אצל מרים (במדבר י"ב ט), או התפרצות אל הקודש כמו אצל עוזיהו (דבהי"ב כ"ו טז-כא). לפי גישה זו ברור מדוע הכהן הוא זה שמטפל בבעיה וכל הפרשה מוגדרת תורה " זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק: וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְלַבָּיִת: וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת: לְהוֹרֹת בְּיוֹם הַטָּמֵא וּבְיוֹם הַטָּהֹר זֹאת תּוֹרַת הַצָּרָעַת: (ויקרא י"ד נד-נז). ההרחקה מן המחנה לא באה להגן על הציבור מפני הדבקות חיידקית אלא היא חלק מתהליך ה"ריפוי" הרוחני. ברור גם שרק בני ברית עלולים ל"חלות" ב"מחלה" זו ורק בארץ ישראל יתכנו נגעי בתים כמו שמפורש בכתוב " כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" (ויקרא י"ד לד). כך גם נקט הרמב"ן מסברא "… ואין הדבר מפני היותו חובת קרקע, אבל מפני שלא יבא הענין ההוא אלא בארץ הנבחרת אשר השם הנכבד שוכן בתוכה:ובתורת כהנים (מצורע פרשה ה ג) דרשו עוד, שאין הבית מטמא אלא אחר כבוש וחלוק, ושיהא כל אחד ואחד מכיר את שלו. והטעם, כי אז נתישבה דעתם עליהם לדעת את ה' ותשרה שכינה בתוכם. וכן אני חושב בנגעי הבגדים שלא ינהגו אלא בארץ, ולא הוצרך למעט מהן חוצה לארץ כי לא יארעו שם לעולם. ..כי הדבר נס".(שם י"ג  מז).

 לפי זה יש שתי "צרעות" בעולם האחת סימפטום לבעיה רוחנית וזה מיוחד לעם סגולה בארץ סגולה והשניה סימפטום לבעיה גופנית ולשתיהן שם משותף.

או יתכן לומר שצרעת הינה מחלה מידבקת המפורסמת בכל העולם והיא בעיה רפואית ככל המחלות האחרות אלא שהיא יכולה להופיע גם כסימפטום לבעיה רוחנית ולכן יש לה השפעה גם על עניני טומאה וטהרה וכו'.

לפי הפירוש הראשון צרעתו של נעמן איננה הצרעת של פרשיותינו. ממילא גם אם ארבעת המצורעים הם גחזי ושלשת בניו,  הם אינם זקוקים לכהן וקרבן לטהרתם אלא לרופא . גם הרחקתם מן העיר איננה בגלל סיבות הלכתיות אלא בגלל הצורך בבידודם מבחינה רפואית וכהגנה על יושבי העיר מפני מחלות מידבקות. אבל לפי הפירוש השני יתכן וארבעת המצורעים סובלים אכן סובלים מהצרעת ה"רוחנית". ממילא אין זו מחלה מידבקת ואז צריך הסבר מדוע הורחקו מן העיר בשעת הסכנה. מצאנו באחרונים שני תירוצים א. שומרון הייתה מוקפת חומה עוד מימי יהושע בן נון(עיין מלכים ב' כ"ג יח) ונהגו בה דיני "קדושת ערי חומה" ולכן הרחיקו ממנה את המצורעים. ב. אנשי שומרון נהגו בה קדושה כמו קדושת ירושלים, אע"פ שלהלכה אין צורך בכך, לכן הוציאו את המצורעים מתוכה.

המחקר המנסה למצוא את הקשר בין תופעות פסיכו-סומטיות לבין מחלות גופניות מתפתח מאוד בימינו. לנו כמאמינים, הבנת "מחלת" הצרעת יכולה לתרום רבות גם להבנת מגוון המקורות האפשריים למחלות : פיזיים, פסיכוסומטים ורוחניים.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר