|
 שנת תשס"ב | שבת פרשת תזריע מצורעהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)תוכחה ברביםהסכנה בתוכחה הנאמרת ברבים, שעליה נאמר "כך מצוה שלא לומר דבר שלא נשמע" נלמדת גם מתוכחתו של ירבעם לשלמה. הכתוב מספר "וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ: וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו: (מלכים א י"א כו-כז).מסבירים חז"ל ". אמר לו (ירבעם לשלמה): דוד אביך פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו ישראל לרגל, ואתה גדרת אותם כדי לעשות אנגריא לבת פרעה?"(כלומר, ירבעם ביטא את מורת הרוח הצודקת של העם מגיוסו לעבודות כפיה, בתחום הסבלות והבנין, לצרכים שנראו נוגדים את הכיוון הרוחני החיובי, כמו בנין ארמונה המפואר של בת פרעה על חשבון עולי הרגלים). בזכות תוכחה זו זכה ירבעם למלכות, אבל בגלל שנאמרה שלא בדרך הנכונה הוא גם נענש כמאמר חז"ל "אמר רבי יוחנן: מפני מה זכה ירבעם למלכות - מפני שהוכיח את שלמה. ומפני מה נענש - מפני שהוכיחו ברבים" (סנהדרין קא ע"ב). לפי זה קשה אם כן מדוע לשיטת הנימוקי יוסף (שהיא המקור לשיטת הרמ"א שו"ע או"ח תרח סע' ב) מותר וחובה להוכיח ברבים פעם אחת? עונה על כך מו"ר מרן הגר"ש ישראלי(עמוד הימיני סימן י סע' ב ס"ק ו-ח): המגן אברהם במקום הוא זה שנותן לכך את התשובה וז"ל "ובעבירה שבסתר יוכיחנו בסתר ובעבירה שבגלוי יוכיחנו מיד שלא יתחלל שם שמים" (מ"א שם ס"ק ג). המקור לדברי המגן אברהם הוא הגמרא במס' קידושין "אמר רבי אבהו משום רבי חנינא: נוח לו לאדם שיעבור עבירה בסתר ואל יחלל שם שמים בפרהסיא". ודבריו של רש"י שם "ואת שם קדשי לא תחללו - היינו פרהסיא שהרואה מזלזל בכבוד המקום". כלל נקוט בידינו כי "במקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב" לכן מותר גם לבייש. שואל הגר"ש ישראלי אם כן מדוע מותר להוכיח רק פעם אחת? ועונה כי התוכחה ברבים איננה מדין "הוכח תוכיח" אלא מדין ישראל "ערבין זה לזה". חובה זו נסמכת על הפסוק כמאמר הגמרא " והכתיב: (ויקרא כ"ו) "וכשלו איש באחיו" - איש בעון אחיו, מלמד שכולן ערבים זה בזה! - התם שהיה בידם למחות ולא מיחו" ( סנהדרין כז ע"ב). אם כן ברגע שמחה אפילו פעם אחת שוב אין דין ערבות מחייבו.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
