|
 שנת תשס"ב | שבת פרשת בהר בחוקותיפרשת שבועלרומם את היום יוםספר ויקרא רווי בתיאורים וציווים בעניין עבודת המקדש והקרבת הקורבנות, אשר תפסה מקום מרכזי בעבודת ד' במשך כ 1500 שנה כל זמן שהמשכן והמקדש עמדו על תילם. שלשים וארבע הפסוקים הראשונים של פרשתנו עוסקים במצוות התלויות בארץ שגם תוקפן הוא בארץ ישראל. כיצד זוכים למצב זה? הכתוב תולה את ירושת הארץ בקיום מצווה. "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לא-לאלקים" (ויקרא כ"ה לח). מפרש רש"י: "לתת לכם את ארץ כנען - בשכר שתקבלו מצותי." מי היא המצווה אשר בשכר קבלתה זוכים אנו לארץ ישראל? האם היא אחת מהמצוות התלויות בארץ? לא!!! פסוק זה עוסק באיסור לקיחת ריבית. הקישור בין קבלת מצוות לבין ירושת ארץ ישראל נעשה בעניין זה, וצריך ביאור מה משמעותו. הרי נראה לכאורה שדווקא איסור לקיחת ריבית שייך בכל מקום ואיננו קשור בדווקא לירושת הארץ וישובה?! ניתן לחלק את המצוות בתחום ש"בין אדם לחברו" לשתי קטגוריות. ישנן מצוות שליליות האוסרות פגיעה בזולת ושחיתות חברתית כגון גניבה, גזלה, עושק, כבישת שכר שכיר, רמאות במידות ומשקולות, וכדו'. וישנן מצוות חיוביות המעודדות ומחייבות מעשי חסד כגון צדקה, פאה, לקט ושאר מתנות עניים וכדו'. איסור לקיחת ריבית נראה, כפי שאומרים ביידיש, "נישט אהיין ונישט אהייר". באיזו קבוצה נמקם אותו? מצד אחד האדם נותן כסף בהלוואה לחברו וזה מעשה חסד, גם אם הוא נדרש חזרה. מאידך גיסא, אם הוא דורש תשלום עבור השימוש בכסף , על אף פי שאכן יש לו ערך כלכלי ברור ומוסכם, והלווה מסכים בלב שלם לשלמו הדבר אסור בתכלית האיסור, עיין בסוגייא בבא מציעא סא ע"א. ( זו הסיבה שהלכות ריבית מופיעים בחלק יורה דעה של השולחן ערוך ולא בחלק חושן משפט). הזכות לחיות כאומה חופשית על אדמת הקודש ולעבוד את הבורא בהר הקודש בירושלים מחייבת גם מאמץ, לחיים של קדושה בטהרה. יהיה זה בבחינת תרתי דסתרי לבקש זאת מן הקב"ה, בלי לדרוש מעצמנו רמה מוסרית גבוהה בין בתחום של בן אדם למקום ובין בתחום של בן אדם לחברו. ( עיין בתוכחת ישעיהו בפרק א). יש מחז"ל מפרשים את הביטוי "ארץ כנען" לא כמקובל כארצם של הכנענים צאצאי חם בן נח. הם מפרשים כנעני כ"סוחר" כמאמר הגמרא "ורבנן אמרי על ידי שהיו כולם תגרין כמד"א (ישעיה כ"ג ח) אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ" (בבא בתרא דף עה עמוד א, ויקרא רבה פרשה יז ד"ה ד"א כי). לפי זה חידושו של הפסוק שלנו הוא שהקב"ה נתן לנו כעם, לא רק ארץ אשר בה אנו נדרשים להימנע מתועבות ה"עבודה זרה" ומאידך להגיע לדרגות רוחניות גבוהות, אלא ארץ שבה נצטרך להתקדש אפילו במסחר היום יומי. אנו נדרשים לבנות חברה אשר תעלה אפילו את אותם הדברים הפשוטים כגון הלוואות לרמה יותר גבוהה של חסד צדק ומוסר. בימים קשים אלו, בואו נשתדל לרומם, גם את עיסוקינו היום יומיים, ובכך נחזק את אחיזתנו בארץ, אשר הקב"ה נתן לנו.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
