|
 שנת תשס"ב | שבת פרשת שופטיםפסקי דיןמרכזו של מעגל מתרחבפרשיה זו מטרתה לחזק את מעמדו של בית דין הגדול שכל ישראל נצטוו לשמוע בקולו. הרמב"ם מגדיר את הדברים בצורה מאוד ברורה "בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל, ועליהן הבטיחה תורה שנאמר על פי התורה אשר יורוך זו מצות עשה, וכל המאמין במשה רבינו ובתורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהן ולישען עליהן" (הלכות ממרים פ"א ה"א). אבל עיון מעמיק יותר בפרשה מגלה כי מטרתה העיקרית היא יותר נרחבת ומשמעותית לחיי העם גם מבחינה לאומית וממילא גם דתית. פרשה זו הופכת את בית הדין היושב ליד המקום "אשר יבחר ד'", כלומר בלשכת הגזית בירושלים למרכז הרוחני, התורני וההלכתי של עם ישראל בארץ וממילא בכל מקום. בית דין זה הינו הסמכות העליונה בכל דבר הלכה ולפי שיטת הירושלמי גם בדברי מחשבה (עיין בבלי סנהדרין פז עא לעומת ירושלמי סנהדרין פי"א ה"ג בביאור הביטוי "הדבר" ובאגרת קג לראי"ה קוק זצ"ל). ברגע שיתברר לעם ישראל מהו "המקום אשר יבחר ד'", יהפוך מקום זה לליבו של העם ומרכז חייו, כפי שאכן קרה מימי דוד. לפרשה זו מקבילה בנבואת ישעיהו. בנבואת אחרית הימים המופיעה בפרק ב' בספרו ביטויים רבים. המופיעים גם בפרשתנו נציין כדוגמה כמה מן הבולטים שבהם: "הדבר" – "הדבר", "וקמת ועלית" – "לכו ונעלה", "ככל אשר יורוך" – "ויורנו מדרכיו", "את דבר המשפט" – "ושפט דין גויים". (במאמר מוסגר נציין כי ניתן להוכיח כי יש קשר חזק מאוד בין הפרקים הראשונים של ספר ישעיהו לבין הפרשיות שופטים וכי תצא בספר דברים ואכמ"ל). על רקע זה מקבלת נבואתו של ישעיהו מימד מיוחד. על פי התורה, בפרשתנו נקבע כי ירושלים הינה המרכז הרוחני של עם ישראל. בא הנביא ישעיהו ומנבא גאולת שלום כלל עולמית, שבמהלכה מכירים גם אומות העולם בירושלים כמרכז הרוחני של עם ישראל ושל כל האנושות כולה. אי אפשר שלא לעמוד משתהים ומתפלאים כמה גבוהה היתה נקודת המבט הנבואית של ישעיהו. גם כאשר העולם האלילי היה שקוע כה עמוק בשפל המוסרי והרוחני של עבודת עץ ואבן, מנבא ישעיהו על התעלות רוחנית נפלאה לכל האנושות. העולם כולו יאמין באל אחד ויחיד ומיוחד שהמקום המרכזי לעבודתו הוא בהר הבית בירושלים, "המקום אשר יבחר ד'".  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
שופטים