שנת תשס"ט | שבת פרשת נח

"יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ"

פרשת השבוע

בתי הדין הרבניים חוששים מאוד לכפות בעל לתת גט לאשתו בטענה כי אם יעשו זאת שלא כדין, הגט יהיה בטל. האשה שתקבל את הגט ותחשוב שהיא גרושה, לכשתיצור קשר חדש תכשל ותכשיל באיסור החמור של "אשת איש" וילדיה מנישואים אלה - ממזרים. אומנם יש לזכור כי חשש חשוב זה, אם הינו מופעל שלא כהלכה, גורם למצב של עגינות שגם הוא מנוגד להלכה ולדרכם של גדולי ישראל בכל הדורות, שעשו כל מאמץ למנוע סבל נורא זה, מאותן נשים שנקלעו בעל כורחן לסיטואציה זו. חשש זה, המופעל בצורה לא שקולה או גרוע יותר בצורה מופרזת, ע"י חלק מהדיינים, הוא זה שמקומם את ארגוני הנשים בפרט ואת הציבור ככלל כנגד כל בתי הדין הרבניים.

ננסה הפעם לבחון את הסוגיא דרך פרשית המבול. סיפור המבול איננו מתחיל בפרשת נח. הסיבה הרוחנית לבואו של האסון האקולוגי הנורא מצויה בסוף פרשת בראשית.

"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ: ... וַיַּרְא יְקֹוָק כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם: וַיִּנָּחֶם יְקֹוָק כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם"        (בראשית ו, פס' ב, ה-ז).

מסביר המדרש:

 "מכל אשר בחרו, אלו נשי אנשים" (בראשית רבה פרשה כו).

וכיצד הגיבו בעליהן? מסביר "אבן עזרא":

"- ואין מי ימחה בידם כי הם בני הדיינים".

בני האלהים הם בני האליטות, השופטים והשרים (רש"י) שניצלו את מעמדם והרסו את התא המשפחתי. לצערנו הרב, לאורך ההיסטוריה האנושית אנו עדים לתופעה כי בעלי הכח והשררה לקחו בכח גם נשות אחרים. העקרון המקודש של איסור אשת איש לא עמד בדרכם. לכאורה ניתן לעשות זאת גם בהיתר, החזק שיחמוד את אשת החלש, ילחץ עליו  באמצעים כלכלים או באיומים פיזיים לגרש את אשתו. אם יסרב - יפגע. כך יוכל ללכת אחר "יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ"  כביכול, על פי חוק ולקחת נשים מכל אשר יבחר.

כדי למנוע מצב זה קבעה התורה - ללא חולק - כי "גט מעושה" בטל ומבוטל. עקרון זה משמש כהגנה על מוסד הנישואין גם במקרה אחר בו האשה מבקשת לפרק את המסגרת המשפחתית בגלל ש"עיניה נתנה באחר" (עיינו במשנה ובסוגיא נדרים צ ע"ב ואילך).

לעומת זאת, כל שימוש בחשש "גט מעושה" כדי לסחוט טובות הנאה שאינן מגיעות על פי דין או כדי להתעמר באשה גם אם איננה יותר אהובה, הוא נגד ההלכה ויש בו שותפות עם  ההורסים את יסודותיה הקדושים של המשפחה היהודית וגם האוניברסלית.

תיבת נח, משמשת מחסה בעת צרה, למשפחה הנורמטיבית: אבא נח אמא נעמה ילדיהם ונשותיהם. היא גם המשמשת מחסה לזוגות הנורמטיביים זכר ונקבה של בעלי החיים. כך הופכת  התיבה לסמל לדורות. הבטחת עתיד האנושות והדרך להציל את הטבע איננה עוברת אך ורק במחוזות הירוקים ובשיטות מיחזור, שכמובן יש לעודדן. פרשת השבוע מלמדת אותנו מהו הטיפול המונע חיזוקה והגנתה של המשפחה הכוללת אבא אמא וילדים, לא רק בעם ישראל אלא בעמים כולם. רק תאים משפחתיים חזקים ומוגנים יוכלו להתמודד עם האתגרים ש"סערות החיים" תרתי משמע מציבות בפני האנושות.

דווקא בימים אלה לאחר החג הלבן - יום הכיפורים, בו קראנו את פרשת עריות ולאחר החג הירוק - סוכות בו יצאנו אל הטבע, נקרא לבתי הדין הרבניים לחזק את המשפחה היהודית. לעודד את קיומן של משפחות המבוססות על כבוד ונאמנות הדדיים, שיתנו מחסה והגנה לחבריהם וסיכוי להתמודד מול הסערות המשתוללות בחוץ ולא בדרך של מתן עידוד לסחטנים מכל סוג שהוא!

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר