שנת תשס"ט | שבת פרשת שמות

קיום קונצרט בבית-הכנסת כדי לקרב רחוקים

שו"ת במראה הבזק

(מתוך ח"ה)

קיפטאון, דרום אפריקה               Capetown, South Africa          

תמוז תש"ס

קיום קונצרט בבית-הכנסת כדי לקרב רחוקים

שאלה:

בקהילתי רוצים לערוך קונצרט מוסיקלי – "כלייזמר" – בבית הכנסת. הדבר נעשה כבר בעבר, והכניס לא מעט כסף לבית הכנסת, וכן נכחו במקום אנשים רבים שאינם מגיעים בדרך כלל לבית הכנסת. השאלה היא, האם מותר לאפשר זאת?  

מצאתי תשובה של ה"שרידי אש", הנראית קרובה ביותר לנתונים כאן (חלק ב סימן יב) שם הוא פסק כי במקרה של קונצרט שאיננו חילוני, "אפשר שאין הרבנים מחויבים לריב ולהתקוטטות עם ראשי העדה בשביל זה מאחר שיש מקום להקל בזה מצד הדין יש מקום להתיר, ובלבד שיהיו ניגונים יהודיים". אולם הוא מסייג את תשובתו לזמן השואה בלבד, ומדגיש זאת בסוף התשובה.

השאלה היא האם יש מקום להוסיף – על סמך העניין העקרוני של תשובתו ושיקוליו להתיר, את הנושא הכספי, קרי הכנסה נוספת לבית הכנסת שאינו עשיר, וכן את השיקול של אנשים שאינם באים אף פעם לבית הכנסת, ויכול להיות שדרך דבר כזה ניתן לחזק את הקשר שלהם למקום. או שמא אין לקיים אירוע מעין זה מכל וכל, גם כאשר מדובר על ניגונים יהודים, וכו'.    

אוסיף עוד שסירוב מצידי, עלול לגרום למתח עם ראשי הקהל.

תשובה:

בנסיבות שתוארו בשאלה, כאשר מדובר על עידוד אנשים שכרגיל אינם מגיעים לבית-הכנסת¹ ובמקום מחלוקת, הרי אע"פ שבאופן רגיל אין לערוך² קונצרטים - גם של מוזיקה יהודית -  בבית-הכנסת, יש מקום להתיר³ במקרה הנדון. יש לנצל את המעמד גם⁴ לאמירת דברי תורה⁵, כך שיביא את המשתתפים להיות קשורים יותר ללימוד תורה וקיום מצוות, ובפרט לקשר עם בית-הכנסת וחיים יהודים בכלל.

קונצרטים שאינם עונים להגדרות דלעיל אסור לערוך בבית-הכנסת⁶.

____________________________________________

[1]  בענין קדושת בית-כנסת כתב רמב"ם (הל' בית הבחירה פרק ז הלכה א): "מצווה לירא מן המקדש שנאמר 'ומקדשי תראו, ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על יראתו'". מדרבנן יש מצוה לירוא מבית-הכנסת ומבית-מדרש, שנאמר "ואהי להם למקדש מעט" (יחזקאל יא), כמבואר בגמרא (מגילה כט ע"א)  ונפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סי' קנא סעיף א). ועיין בדברי ה"פרי מגדים" ב"משבצות זהב" (שם ס"ק א ובסי' קנג בתחילת דבריו),  וכן העלה להלכה בשו"ת "ציץ אליעזר" (חלק ט סי' טז) שרוב הפוסקים כתבו, שקדושתו מדרבנן.

 דיני מורא בית-הכנסת נחלקו לשלושה חלקים, והם: א. קלות ראש קצת, כמו שיחה בטלה (לא בזמן התפילה); אכילה ושתייה שנאסרו,  אלא אם כן התנו מתחילה שיותרו; ב. קלות ראש כמו שחוק והיתול שלעולם אסור;  ג. תשמישי-חול שאין ראוי לעשות בו,  עיין בשו"ת "שרידי לקרוא לאדם, יכנס וילמד מעט או יאמר כמה פסוקים ואח"כ יקרא לו (שו"ע או"ח סי' קנא סי' א). ואין מחשבין אש" (ח"ב סי' יב). אין נכנסים לבית-הכנסת לצורך פרטי, כגון מפני הגשמים, ואם צריך להכנס לצורכו, כגון בו חשבונות, אא"כ הם חשבונות מצוה כמו צדקה, עיין שו"ע (שם).

 יש להמנע מלעשות בבית-הכנסת דברי רשות אלא אם כן הותנה מתחילת בנייתו לעשותם, עיין "מגן אברהם" (סי' קנא ס"ק יד) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק לח). אומנם  ב"פרי מגדים" ו"אשל אברהם" (שם ס"ק ד) פסקו שתנאי כזה היה מועיל רק בבבל,  אבל ב"ברכי יוסף" וכן "מגן גיבורים" התירו בשעת הדחק.

 שו"ת "שרידי אש" (ח"ב סי' יב) הסכים שבתי-הכנסת שבארצות המזרח שנהגו להאכיל שם עניים,  נחשבו למקום שהתנו עליו מתחילה שיהא מותר להשתמש בו לצרכי רשות, אבל בתי-הכנסת  שבאשכנז, שלא הורגלו להשתמש בהם לצורך כזה,  לא נאמר שמסתמא הוי כמו שהתנו מתחילה.

 אומנם עינינו הרואות שבדורות האחרונים גם בקהילות אשכנז באירופה משתמשים בבית-הכנסת לצורך רשות, ואם כן נאמר שמסתמא זה כאילו היתנו מתחילה.

2  צורכי רבים מותר לעשות בבית-הכנסת, וכן מצינו בגמרא שבת (קג ע"א) "הולכים לבית-הכנסת לפקח על עסקי רבים בשבת", ועיין בנצי"ב ב"העמק שאלה" שהוכיח משם, שמותר לעשות צורכי רבים בבית-הכנסת, ואפילו בשבת, וכן פסק בשו"ת "שרידי אש" (שם עמ' כד), לערוך קונצרטים של מוזיקה יהודית דהוי צורכי רבים והותר, אך מכיון שאסרו נגינה בכלי השיר לאחר חורבן המקדש, יש לדון בנושא בכובד ראש.

 מובא בשו"ע  או"ח (סי' תקס סע' ג) "גזרו שלא לנגן בכלי שיר ובכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם",  וברמ"א (שם) העיר  "לצורך מצוה הכל מותר". ועיין עוד בשו"ת "חתם סופר" (חלק ה סי' קצב בד"ה לנגן). וכן כתב (ח"ו סי' פד ד"ה ואם יאמרו): "אם הותר קצת לשמח חתן וכלה, כי המה עגומי הגלות והותר לשמחם, אבל בבית ד' אין שמחה לפניו".

 ועיין ב"מלמד להועיל" (או"ח סי' טז) שכתב, שידוע שבעיר פראג נהגו לקבל שבת בכלי זמר מפני המצוה של קבלת שבת.

3  שו"ת "שרידי אש" הנ"ל כתב שיש להקל במקום מחלוקת מפני שמצד הדין אינו אסור, אך מכיון שמרן ה"חתם סופר"  אסר, אינו רוצה להתיר.  אלא שנראה, שהיום יש מקום להתיר כליזמרים יהודים כצורך מצוה, שבכך מקרבים את היהודים לערכים רוחניים, ובמיוחד יהודים כאלה שבלא זה אינם מגיעים לבית-הכנסת.

4  צורכי מצוה מותר לעשות בבית-הכנסת, ירושלמי (פרק קמא פסחים) וכן תוספות בגמרא פסחים (קא ע"א ד"ה דאכלוה)  ממעשה שנהגו   לעשות קידוש החודש בבית-הכנסת ועשו סעודה.  וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' קנא סע' ד).

 שו"ת "שרידי אש" (שם) התיר להעביר הרצאות בבית-הכנסת למרות שהן תשמישי חול, במקרה שעשו תנאי על כך מתחילת בנייתו,  ולרוב האחרונים מותר אפילו בסתמא.  והוסיף כ"סניף" דהוי צורך מצוה, שעל-ידי ההרצאות תתעודד רוחם של היהודים אחרי הסבל הנורא שעברו בתקופת השואה, וכמו כן נאמר שקיבוץ יהודי הקהילה בבית-הכנסת ימנע מהם ללכת לרעות בשדות זרים.

 עוד הוסיף בשו"ת "שרידי אש" הנ"ל שיש כאן צורכי רבים משום שאין לקהילה מקום אחר לשמוע את ההרצאות.

5  שו"ת "שרידי אש" הנ"ל.  על פי גמרא מגילה (שם) וכן נפסק בשו"ע - כשרוצה להיכנס לצורכו הפרטי, יכנס וילמד תורה ואח"כ יעשה צורכו.  והוכיח מהראבי"ה (סי' תקצא מגילה) שתשמיש חול מותר אגב גררא של לימוד.

6  שו"ת "שרידי אש" הנ"ל - מפני שאסור לנגן ולשמוע כלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמוח בהם.  ובגמרא סוטה (מח ע"א) מצינו "אודנא = אוזן, ששמעה זמרה, תעקר".  ובאמת מסקנת הפוסקים לאסור אע"פ שבארץ אשכנז יש שהולכים לקונצרטים, על כל פנים אין לנו להתיר לערוך אותם בבית-הכנסת.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר