שנת תשס"ד | שבת פרשת משפטים

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

קדושת ירושלים והמקדש /  חלק ארבעה עשר

בשבוע שעבר הבאנו את שיטת הרמב"ם בהסבר החידוש שנתחדש עם בנין בית המקדש בעיר הבחירה-ירושלים. השבוע נשתדל לבאר את שיטת בעלי התוס'. על הסוגיא במסכת יומא (יב ע"א) המביאה את מחלוקת התנאים אם ירושלים נתחלקה לשבטים מקשים בעלי התוס': " (למאן דאמר) ירושלים לא נתחלקה לשבטים - תימה דבפרק איזהו מקומן (זבחים דף נג:) אמרינן דקרן דרומית מזרחית (של מזבח) לא היה לו יסוד לפי שלא היה בחלקו של טורף (בנימין שנאמר עליו בברכת יעקב "זאב יטרף" ) וא"כ למ"ד לא נתחלקה, מאי שנא דשאר מקומות של המזבח היה להם יסוד ומזרחית דרומית לא היה לה יסוד (הרי המקדש והמזבח לא היו בחלקו של שום שבט) ? ואין לתרץ דלדידיה (למ"ד שירושלים לא נתחלקה לשבטים) היה להם (לשיטתם –למזבח) יסוד מכל צדדיו, דאם כן אל יסוד מזבח העולה מאי עביד ליה דמשמע שיש ליתן אותו במקום שיש לו מכלל דאיכא דוכתא דלא היה לו יסוד וי"ל הכי גמירי שלא לעשות יסוד למזרחית דרומית כדכתיב [דה"א כח] הכל בכתב  (כלומר שדוד מסר לשלמה מה שקיבל במסורת משמואל הנביא ולכן בקרן דרומית מזרחית לא היה יסוד ולא בגלל שלא שכנה בחלקו של בנימין כמו שהוסבר למאן דאמר שירושלים כן נתחלקה לשבטים) (מסכת יומא דף יב עמוד א). אם כן לשיטת בעלי התוס' למאן דאמר שירושלים לא נתחלקה לשבטים כל המקדש היה ברשות כל ישראל. ממילא מה שהתורה הזכירה "באחד שבטיך" (דברים י"ב יד) חייב להתייחס לשילה וגם שם היה צריך להקדיש את המקום. ולפי זה שוב חוזרת ונעורת השאלה מה התחדש בבניין המקדש בירושלים? מתרץ מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל "וצ"ל שמה שנתחדש הוא המצווה לבנות בית ומני אז לא מקיימים את המצווה באוהל ובמשכן. לפי זה ביאור דברי רבי יהודה דג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ הוא שנוי (במחלוקת ) בין הרמב"ם לתוס'. לרמב"ם החידוש הוא בהקדשת המקום ןאילו לתוס' זו מצווה שהייתה גם בשילה ומה שנתחדש הוא החיוב לבנות בית דווקא" (עמוד הימיני סימן א סע' ז). בשבוע הבא נסביר מחלוקת רש"י ותוס' בשאלה כיצד מקדשין את המקום.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר