1   בגמ' עבודה זרה (לט ע"א) מובא "וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר, מעשה באישה אחת שנישאת לחבר, והיתה קושרת לו תפילין על ידו". על סמך גמרא זו פסק בשו"ת "הר-צבי" (או"ח ח"א, סי' כג) שאין מצוה בקשירת תפילין, אלא שמצוות תפילין היא בתוצאת ההנחה, היינו שהתפילין יהיו מונחות על זרועו ועל ראשו, ולכן אפשר שהקשירה תיעשה ע"י אישה, אף-על-פי שאינה חייבת במצוה זו.   אמנם הובא בספר "בעקבי הצאן" (סי' א, עמ' ח) בשם "צפנת פענח", שגם מעשה הקשירה צריך להיעשות ע"י מחויב בדבר, אלא שהמחבר חלק עליו, והוכיח שהקשירה אינה חלק מן המצוה, ולכן כשרה אישה לקשירת תפילין, והוא הדין לגוי, על-פי הסברה, שהקשירה אינה חלק מן המצוה.

2   נחלקו ראשונים  ביחס לבישולי גויים, האם די בכך שישראל יסיק את התנור, כפי שמצינו ביחס לפת עכו"מ (ע"ז לח ע"ב, שו"ע יו"ד סי' קיב ס"ט) או שצריך שישראל יהיה ממש שותף בבישול. ר"ן (דף טו ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה פת), רשב"א ("תורת הבית" סוף בית ב דף צג ע"א) ושו"ת הריב"ש (סי' תקיד) כתבו, שדווקא בפת הקלו, אבל בשאר תבשילין אין להקל.  ואולם המרדכי (ע"ז פ"ב סי' תתלא) וראב"ן (סי' שא) וכן "איסור והיתר" (סי' מג אות יג) פסקו, שגם בתבשיל מועיל, אם ישראל יסיק את התנור או יזרוק קיסם לאש.  להלכה נחלקו בדבר מרן בשו"ע ורמ"א.  לפי המחבר אין להתיר בישולי נכרי, אם ישראל לא היה שותף בבישול עצמו, ורמ"א הקל בדבר – אפילו אם לקח הגוי אש מאש שהדליק ישראל.  ועיין בשו"ת "יחוה דעת" (חלק ה סי' נג וסי' נד) שכתב, שאפילו לספרדים הנוהגים בשיטת המחבר אפשר להקל במסעדות ובתי-מלון ע"פ דברי רמ"א, וטעמו – משום שיש כאן שתי סברות נוספות לקולא. האחת, נחלקו ראשונים בשאלה, אם יש איסור בישולי נכרי גם  בביתו של ישראל.  ר"ת (תוס' ע"ז לח ע"א ד"ה אלא) אסר אפי' בבית ישראל, ואולם ר' אברהם בר' דוד (שם בתוס') והמרדכי (שם סי' תתל) פסקו שבבית ישראל מותר.  והסברה האחרת להקל  – משום שיש שסוברים, שהשפחות השכירות אצלנו דינם כשפחות הקנויות לנו, שאין בהן בישול עכו"ם (ש"ך שו"ע יו"ד סי' קיג ס"ק ז).   על-פי שתי הסברות הנ"ל פסק בשו"ת "יחוה דעת" (שם), שאפשר להקל גם לספרדים המחמירים כדעת מרן המחבר.  ונראה שגם כאן שייכות שתי הסברות הנ"ל ואפשר להקל אפי' למחמירים כדברי המחבר. ועיין עוד לעיל בתשובה עה, בדיני בישול עכו"ם.

3  לא מצאנו בפוסקים שנדרשו ישירות לשאלת כניסת גוי לבית-הכנסת, לא לאיסור ולא להיתר. ואולם מצאנו, שגוי מותר לו להיכנס לחלקים מסוימים בהר הבית.  המשנה במס' כלים  (פ"א מ"ח) אומרת "החיל מקודש ממנו, שאין עובדי כוכבים וטמאי מת נכנסים לשם", משמע שעד החיל מותר לעכו"ם להיכנס להר הבית, וכן פסק רמב"ם בהל' בית הבחירה (פ"ז ה"ט).

4  ישעיהו נו, ז.