English | Francais

Search


שנת תשס"ד | שבת פרשת משפטים

שו"ת במראה הבזק"



תל אביב, ישראל                                          Tel Aviv, Israel

תשרי תשס"א

פ. העסקת מטפל שאינו יהודי לעניין בישול, הנחת תפילין וכניסה לבית-הכנסת

שאלה:

התעוררה אצלנו שאלה לגבי יכולתו של מטפל שאינו יהודי לטפל בנכה משותק בכל גפיו וזקוק לעזרת הזולת בכל מעשיו.

שאלתנו היא האם מטפל שאינו יהודי יכול לבשל את מזונו של נכה משותק שומר מצוות, האם יכול הוא לעזור לו בקשירת תפילין והאם יכול הוא  להיכנס עמו לבית הכנסת.

באם יש קושי בקבלת אחת מהעזרות הנ"ל הדרושות לנכה מידי מי שאינו יהודי, נודה באם תוכל ללמדנו האם יש דרך להקל על נכה שכזה ולאפשר לו להיעזר בעזרת המטפל הזר.

 

תשובה:

א.   אין איסור בכך שגוי, שאינו מחויב במצוות, יקשור את התפילין על ידו או על ראשו של יהודי1.

ב.    במקום הצורך אפשר להקל ביחס לבישול הנעשה ע"י גוי, ובלבד שישראל ידליק את האש או שהגוי יקח מן האש שהדליק ישראל 2.  לכן העצה היעוצה היא, שבני משפחתו ידליקו לאדם זה נר נשמה  הדולק ימים מספר, והגוי המטפל ידליק את האש הנחוצה לו מנר זה.

ג.  אין איסור על הגוי להיכנס לבית-הכנסת3, וכדברי הנביא "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"4.


1   בגמ' עבודה זרה (לט ע"א) מובא "וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר, מעשה באישה אחת שנישאת לחבר, והיתה קושרת לו תפילין על ידו". על סמך גמרא זו פסק בשו"ת "הר-צבי" (או"ח ח"א, סי' כג) שאין מצוה בקשירת תפילין, אלא שמצוות תפילין היא בתוצאת ההנחה, היינו שהתפילין יהיו מונחות על זרועו ועל ראשו, ולכן אפשר שהקשירה תיעשה ע"י אישה, אף-על-פי שאינה חייבת במצוה זו.   אמנם הובא בספר "בעקבי הצאן" (סי' א, עמ' ח) בשם "צפנת פענח", שגם מעשה הקשירה צריך להיעשות ע"י מחויב בדבר, אלא שהמחבר חלק עליו, והוכיח שהקשירה אינה חלק מן המצוה, ולכן כשרה אישה לקשירת תפילין, והוא הדין לגוי, על-פי הסברה, שהקשירה אינה חלק מן המצוה.

2   נחלקו ראשונים  ביחס לבישולי גויים, האם די בכך שישראל יסיק את התנור, כפי שמצינו ביחס לפת עכו"מ (ע"ז לח ע"ב, שו"ע יו"ד סי' קיב ס"ט) או שצריך שישראל יהיה ממש שותף בבישול. ר"ן (דף טו ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה פת), רשב"א ("תורת הבית" סוף בית ב דף צג ע"א) ושו"ת הריב"ש (סי' תקיד) כתבו, שדווקא בפת הקלו, אבל בשאר תבשילין אין להקל.  ואולם המרדכי (ע"ז פ"ב סי' תתלא) וראב"ן (סי' שא) וכן "איסור והיתר" (סי' מג אות יג) פסקו, שגם בתבשיל מועיל, אם ישראל יסיק את התנור או יזרוק קיסם לאש.  להלכה נחלקו בדבר מרן בשו"ע ורמ"א.  לפי המחבר אין להתיר בישולי נכרי, אם ישראל לא היה שותף בבישול עצמו, ורמ"א הקל בדבר אפילו אם לקח הגוי אש מאש שהדליק ישראל.  ועיין בשו"ת "יחוה דעת" (חלק ה סי' נג וסי' נד) שכתב, שאפילו לספרדים הנוהגים בשיטת המחבר אפשר להקל במסעדות ובתי-מלון ע"פ דברי רמ"א, וטעמו משום שיש כאן שתי סברות נוספות לקולא. האחת, נחלקו ראשונים בשאלה, אם יש איסור בישולי נכרי גם  בביתו של ישראל.  ר"ת (תוס' ע"ז לח ע"א ד"ה אלא) אסר אפי' בבית ישראל, ואולם ר' אברהם בר' דוד (שם בתוס') והמרדכי (שם סי' תתל) פסקו שבבית ישראל מותר.  והסברה האחרת להקל  משום שיש שסוברים, שהשפחות השכירות אצלנו דינם כשפחות הקנויות לנו, שאין בהן בישול עכו"ם (ש"ך שו"ע יו"ד סי' קיג ס"ק ז).   על-פי שתי הסברות הנ"ל פסק בשו"ת "יחוה דעת" (שם), שאפשר להקל גם לספרדים המחמירים כדעת מרן המחבר.  ונראה שגם כאן שייכות שתי הסברות הנ"ל ואפשר להקל אפי' למחמירים כדברי המחבר. ועיין עוד לעיל בתשובה עה, בדיני בישול עכו"ם.

3  לא מצאנו בפוסקים שנדרשו ישירות לשאלת כניסת גוי לבית-הכנסת, לא לאיסור ולא להיתר. ואולם מצאנו, שגוי מותר לו להיכנס לחלקים מסוימים בהר הבית.  המשנה במס' כלים  (פ"א מ"ח) אומרת "החיל מקודש ממנו, שאין עובדי כוכבים וטמאי מת נכנסים לשם", משמע שעד החיל מותר לעכו"ם להיכנס להר הבית, וכן פסק רמב"ם בהל' בית הבחירה (פ"ז ה"ט).

4  ישעיהו נו, ז.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.