שנת תש"ע | שבת פרשת שמיני

פרשת השבוע: למה דוד לא בנה את בית המקדש?

הקשר בין פרשת שמיני להפטרה ברור. מותם של נדב ואביהו בקרבתם אל הקודש קשור למותו של עוזה שתפס בארון ושילם על כך בחייו.

השבוע נעסוק במשבר שפרץ בירושלים במשפחתו של  דוד.

עם סיום הליך העלאת הארון לעיר דוד, לירושלים, פורץ משבר נורא בין דוד המלך לאשתו הראשונה, מיכל בת שאול. מיכל משקיפה לרעה בעד החלון, בזה לדוד ומתריסה כנגדו:

"וְהָיָה אֲרוֹן יְקֹוָק בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְקֹוָק וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ:...ֹ וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים".

דוד אינו חוסך את שבט לשונו ממיכל וגם אינו חס על כבודו של אביה. וז"ל:

"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם יְקֹוָק עַל יִשְׂרָאֵל וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְקֹוָק: וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה".

(על איזה רקע פרץ המשבר? תשובות על כך נתנו במאמרי המופיע גם באתר "ארץ חמדה" )

סיכומו של המשבר מופיע לכאורה בפסוק האחרון של פרק ו':

"וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ".

מיכל נענשה באופן חמור מאוד. מה עם דוד? האם הוא יצא "פטור בלא כלום"?

מצד אחד, ניתן לומר כי עקרותה של מיכל, אשתו האוהבת של דוד, הוא גם עונש לדוד. מאידך גיסא, לדוד נשים נוספות היולדות לו ילדים. כיצד אם כן שילם דוד על שותפותו בקלקול זה?

הפרשיה הבאה בספר שמואל עוסקת בשאלה: מדוע לא זכה דוד לבנות את בית המקדש? השאלה הופכת קשה יותר כאשר אנו מבינים כי הייתה זו משאת חייו! כמתואר בכתוב:

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר יְקֹוָק לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיקֹוָק נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב: אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי: אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיקֹוָק מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב" (תהלים קל"ב א-ד).

תשובתו של נתן בספר שמואל ב' טעונה הסבר. לענ"ד, פִּשרה הוא, שרק מלך בן מלך שזוכה להיות חלק משושלת מלכותית, יכול לבנות את בית המקדש (עיינו במאמרי "כי בית יבנה לך ד' " בתוך "ספר הזכרון לקדושי חברון תש"מ "ספר חג"י").

בדברינו הפעם נציע פתרון משותף לשתי השאלות.

למיכל בת שאול כמה יתרונות:

א. היא מייצגת את בית יוסף, את בניה ובנותיה של רחל אמנו, עיקר ביתו של יעקב. 

ב. היא בת מלך ובנה הוא נכדו של מלך.

ג. בנישואיה לדוד היא הופכת את דוד למעיין "מלך בן מלך".

אם דוד לא היה נגרר אחרי מיכל לתוך המשבר, היה זוכה בנו ממיכל להיות גם בבחינת "משיח בן דוד" וגם בבחינת "משיח בן יוסף". דוד עצמו היה מולך כממשיכו של שאול וממילא השושלת המלכותית הייתה באה לידי ביטוי כבר בדור שלו. לא זו אף זו, אין לך מתכון בטוח יותר לאיחוד העם סביב ירושלים - סביב בית המקדש מאשר מלך המאחד את בית רחל עם בית לאה. את בניו של יהודה עם בניו של יוסף.

התשובה לשאלה למה דוד לא בנה את בית המקדש? נמצאת כבר בסיפור העלאת הארון לירושלים.

אי יכולתם של דוד ומיכל להביא לעולם צאצא שיאחד את עם ישראל, היא העילה לדחיית בניינו של בית המקדש לדור הבא. לא רק מיכל משלמת מחיר כבד על המשבר, דוד משלם גם הוא באי מימוש שאיפתו כבר בדורו.

הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לאחדות כוחות שתאפשר להפוך את ירושלים לא רק לעיר בנויה לתלפיות,

אלא גם לעיר שמרכזה הוא המקום שכל פיות פונות אליו לבקש את דבר ד'.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר