|
 שנת תש"ע | שבת פרשת שמיניחמדת הדף היומי: המצוות שנתנו במרה (נו עמוד ב)הרב עופר לבנתהשבוע בדפי הדף היומי, הגמרא (נו עמוד ב) דנה במצוות שהקב"ה ציווה עליהן עוד קודם למתן תורה. הגמרא (לדעת הברייתא) מלמדת שעם ישראל נצטוה עשר מצוות במרה, שבע מצוות בני נח ובנוסף עליהן שבת, כיבוד אב ואם ודינים. הגעת העם למרה ארעה בימים אלה של השנה. קריעת ים סוף התרחשה בשביעי של פסח ועם ישראל הגיע למרה שלושה ימים לאחר מכן. על פי חז"ל (בבא קמא פב עמוד א), נתינת המצוות במרה קשורה גם לעובדה שעם ישראל הלך שלושה ימים במדבר בלא קשר לתורה. לכן, תוקנה אז תקנת קריאת התורה בימים שני חמישי ושבת. זאת כדי שלא יעברו על יהודי שלושה ימים בלי תורה.
חז"ל סמכו את דבריהם בענין קבלת המצוות במרה, על הפסוק "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ" (שמות טו, כה). רבי יוסף אנגל (קונטרס שב דנחמתא אות ה) מסביר כיצד מצוות כיבוד אב ואם, שנתנה במרה, נמצאת תחת ההגדרה של "חוק ומשפט".
בחז"ל (יומא סז עמוד ב) מצאנו כי חוקים הם מצוות שאין טעמם ברור לנו בצורה פשוטה וגלויה, לעומת משפטים שהם מצוות שגם לולי שנצטווינו עליהם היינו מבינים שכך ראוי לעשות. לכאורה, כיבוד אב ואם שייכת לקבוצת המשפטים, שכן ראוי לאדם לכבד את הוריו ולהכיר טובה להם על כך שהביאוהו לעולם.
אמנם, חז"ל (עירובין יג עמוד ב) אמרו ש"נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא", ואם כן, לכאורה אין לאדם להודות להורים על כך שהביאו אותו לעולם, כאמור, שכן היה מוטב לו שלא נברא. מאידך, התוספות (שם ד"ה נוח) כתבו שחז"ל דיברו על סתם בני אדם, אך אדם צדיק, ודאי שטוב שנברא.
אם כן, אומר ר' יוסף אנגל, אצל סתם אדם מצוות כיבוד אב ואם היא בבחינת חוק, שכן היה מוטב לא שלא נברא. ואילו לגבי צדיק, מצוות כיבוד אב ואם היא משפט, שכן טוב לו שנברא. על כן מצוות כיבוד אב ואם היא חוק ומשפט. ומסיים ר' יוסף אנגל, על כל אדם לדאוג שאצלו היא תהיה בבחינת משפט.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
