שנת תש"ע | שבת פרשת בהעלותך

חמדת הדף היומי: כוחו של בלעם (קה עמוד ב)

(לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב)

השבוע בדפי הדף היומי, אנו ממשיכים ללמוד את פרק חלק במסכת סנהדרין, העוסק ברובו בעניני אגדה. במשנה בתחילת הפרק מוזכר שלבלעם אין חלק לעולם הבא. אגב כך, הגמרא דנה באישיותו של בלעם ובנסיונו לקלל את עם ישראל. הגמרא (קה עמוד ב) מסבירה שכוחו של בלעם לקלל נבע מכך שיש רגע אחד ביום בו הקב"ה כועס ובלעם ידע לכוון את אותו הרגע. אולם, באותם ימים שבהם בלק שכר את בלעם לקלל את עם ישראל, הקב"ה לא כעס ולכן בלעם לא הצליח לקלל.

התוספות (ברכות ז עמוד א ד"ה שאלמלי, עבודה זרה ד עמוד ב ד"ה רגע כמימרא) שואלים, כיצד בלעם היה יכול להספיק לקלל ברגע אחד? הם עונים שני תירוצים. התירוץ הראשון הוא שבלעם היה אומר "כֳּלֶם", שזה ניתן להספיק לומר ברגע. התירוץ השני הוא שהעיקר להתחיל את הקללה באותו רגע, וכיון שהוא התחיל באותו רגע, הוא היה יכול להמשיך אחר כך.

"ערוך השולחן" (אורח חיים קי, ה) לומד מתירוצם השני של התוספות הלכה מאוד מעניינת. ישנה שאלה, האם אדם העומד זמן קצר לפני סוף זמן תפילה רשאי להתחיל להתפלל על אף שיסיים את התפילה רק אחרי שיעבור הזמן, או שמא רשאי הוא להתפלל רק אם יוכל לסיים את כל התפילה לפני סוף הזמן? מדברי ה"מגן אברהם" (קי, א) משמע שצריך לסיים את כל התפילה לפני סוף הזמן. "ערוך השולחן" טוען שלפי תירוצם השני של התוספות, מספיק שאדם התחיל בזמן הנכון, ואז רשאי הוא להמשיך גם לאחר שעבר הזמן.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר