שנת תש"ע | שבת פרשת חקת

שו"ת במראה הבזק: קריאה בספר-תורה "ספרדי" בקהילה "אשכנזית"

(מתוך ח"ד)

אוקלנד, ניו זילנד                                               Auckland, New Zealand

סיון, ה'תשנ"ו

שאלה

האם יש סיבה כל שהיא שקהילה שנוהגת כמנהג בני אשכנז תקרא בספר תורה שנכתב לפי מנהג בני ספרד. אחד מחברי הקהילה שלנו הנוהג ע"פ פסקי המחבר רוצה לתרום ספר תורה שנכתב כך לקהילתנו הנוהגת על פי פסקי הרמ"א, האם יש בעיה הלכתית בנדון?

תשובה

ספרי-תורה, תפילין ומזוזות הכתובים בכתב ספרדי מותרים לכתחילה לשימושם של בני אשכנז, וכן להיפך, וכולם מותרים לברך עליהם בלי פקפוק¹. ואולם משום "אל תטוש תורת אמך" טוב לכל בן עדה לקנות ולהשתמש בסת"ם הכתובים בכתב המקובל על בני עדתו². ולכן, בנדון דידן מותר להשתמש בספר-תורה "ספרדי" אף בבית-כנסת של בני אשכנז, אבל ראוי להשתמש בו בתור ספר-תורה "שני", שאותו מוציאים כאשר צריך להוציא שני ספרי-תורה, ובדרך כלל להשתמש בספר-תורה "אשכנזי". מכל מקום, במקרה של צורך מיוחד, כגון כאשר אין ספר-תורה אחר³ או כדי להימנע ממחלוקת⁴ או במקום הפסד מרובה⁵ אפשר להשתמש בספר "ספרדי" גם בתור ספר ראשון.
אם הכתב הוא כתב אשכנזי, אבל הספר שמוחזק בקופסה כמו שנוהגים בני ספרד, נראה שאין מניעה מלהשתמש בו אפילו מצד "אל תטוש תורת אמך"⁶.

_____________________________________________________________

1 עיין שו"ת הרא"ש (כלל ג סימן יא, מובא בטור יורה דעה סי' רעד) שכתב שאין פסול בשינוי צורות האותיות של ספרד ואשכנז, וכן כתב המאירי למס' שבת (קד ע"א) וב"קרית ספר". וכן כתב ב"ציץ אליעזר" (חלק י"ד סי' יג) בשם הרבה אחרונים, וביניהם ה"נודע ביהודה" (מהדורא תנינא ח' יורה דעה סי' קעא) והגרי"א מקאוונא ב"עין יצחק" (סי' כח) והגרצ"פ פראנק ב"הר צבי" (ח' אור חיים סי' לב), וכן הוא ב"יחוה דעת" (חלק ד סי' ג), ושלא כמו שכתב ב"שערי תשובה" (אורח חיים סי' לו ס"ק א) בשם ה"ברכי יוסף" בשם מהר"ם בן חביב ומהר"י מלכו.

2 כן כתב ב"ציץ אליעזר" הנ"ל. ועיין ב"משנה ברורה" (סי' קמג ס"ק כז) שמשמע, כי צריכים להעדיף ספר-תורה עם כל המסורות. ועיין במהר"י מינץ (סי' טו) שכתב להעדיף ספר-תורה עם אותיות גדולות וקטנות, ולכאורה הוא הדין באשר למסורת של צורת האותיות. 

3 פשוט מן הנ"ל.

4 ראה בפסחים (נ ע"ב), "אל ישנה אדם מפני המחלוקת", וכן כתב ב"אורח משפט" (סוף סי' יח) וב"עשה לך רב" (חלק א סי' סו) וכך פסק מו"ר הרב שאול ישראלי - ש"אל תטוש" נדחה מפני השלום.

5 כך משמע מ"ציץ אליעזר" הנ"ל, שבדיעבד החיוב להחליף משום "אל תטוש" הוא פחות תקיף.

6 ואין זה נראה דומה לשינוי בסדרי התפילה, שהרי נהוג להשתמש בארונות-קודש לפי מנהג הספרדים (כמו ארונות קודש איטלקים) בבתי-כנסת אשכנזים. ולעומת זאת עיין ב"במראה הבזק" (ח"ב עמ' 7) לאסור שינוי מסדרי התפילה בבית-כנסת אשכנזי לסדרי תפילה של בית-כנסת ספרדי, כגון לחלק התפילה בין כמה קוראים וכו', וכמו שמצינו שאחרונים החמירו מאד בשינוי צורת בית-הכנסת מן המקובל, עיין שו"ת "חתם סופר" (אורח חיים סי' כח), "כתב סופר" (או"ח סי' יט) ואחרים, וכמו שנפסק ב"אגרות משה" (אורח חיים ח"ג סי' י) לעניין שינוי מקום עמידת הש"ץ.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר