שנת תשע"א | שבת סוכות

פרשת השבוע: מדינת "כָּל הָאֶזְרָח"

השבוע נזכה, בחסדי ד', לקיים את הפסוק:

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" (ויקרא כ"ג מב).

הגמרא דורשת: "כָּל הָאֶזְרָח - "מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת" (סוכה דף כז ע"ב). המדרש מוסיף: "כל האזרח ... לרבות גרים" (ספרא אמור פרשה יב).

פסוק זה מזכיר לנו את הפסוקים שהזכרנו כולנו בתפילת יום הכיפורים לפני נעילת שער:

"וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה: ...וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַיקֹוָק וְחַטָּאתָם לִפְנֵי יְקֹוָק עַל שִׁגְגָתָם: וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה".  (במדבר ט"ו כב-כו)

בשבועות האחרונים חזרנו והדגשנו כי הדרך לקבלת סליחה ומחילה היא רק באמצעות ההכללות בכלל. רק סוכה שכל ישראל מוזמנים אליה היא סוכה כשרה למהדרין. אי אפשר להגיע לסוכות מסוג זה בלי לעבור קודם ביום הכיפורים הנפתח בכל נדרי שם אנו מתפללים עם "העבריינים" והמסתיים בתחינה לשמוע שוב את ה"סלחתי"  מכח:

"ְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם" (שם)

בדברינו לפרשת "שלח" בשנת תשס"ד ובשנת תשס"ח עסקנו רבות בדברי הרמב"ן, אודות "ציבור ששגג" והנסיבות שהביאו אותו לכך. עי"ש.

בין עשור לסוכות בשנה זו, איננו יכולים להתעלם מהיחס שחלק מהציבור וחלק מהממסד (גם שומר המצוות) נותן לגרים שהצטרפו לעמנו בשנים האחרונות.

הניסיונות בעבר הלא רחוק, לבטל גיורים באופן גורף והניסיון האחרון להטיל דופי בגירותם של מי שעבר תהליך גיור כהלכתו במסגרת צבא ההגנה לישראל, אינם יכולים להישאר ללא תגובה הולמת. רק מי שרוצה להשניא על הציבור את תורת ישראל ולגרום לכך שמדינת היהודים תהפך ח"ו ל"מדינת כל אזרחיה" יתעלם מציווי התורה, שכל מי שנכנס תחת כנפי השכינה, יוזמן אל הסוכה לחסות ב"צילא דמהימנותא" = "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת".

קצרה היריעה במסגרת זו להרחיב על נזק הרוחני של פעולות מסוג זה. לכן נתייחס השבוע לסוגיא מהיבט משפטי תורני אחד.

כלל ברזל קיים במשפטי התורה, הסוגיא במסכת בבא בתרא קובעת, ללא חולק:

"בית דינא בתר בית דינא לא דייקי"!  כלומר, מקרה שנדון בבית דין אחד, אף בית דין אחר איננו רשאי לטפל בו ולהטיל דופי במעשהו של קודמו. שום חברה לא יכולה להרשות לעצמה לחרוג מכלל זה שהרי אחרת אין תקומה וקיום למערכת המשפטית שלה. קל וחומר, שלא יתכן כי שתי מערכות הפועלות מכח החוק של מדינת ישראל יבטלו האחת את פעולותיה של השניה, אם אין הן כפופות זו לזו. אם החברה בישראל תאפשר באמצעות מערכותיה החוקיות "חוכא ואיטלולא" שכזו, מדינת היהודים תהפוך ח"ו ל"מדינת כל שוטיה".

במקרה של הפגיעה במתגיירים מבין חיילי צה"ל, קיים לא רק מעבר על איסור תורה של "אונאת הגר", אלא גם מסר נורא של אי הכרת הטוב, כלפי מי שמוסרים בפועל את חייהם להגנת "כָּל הָאֶזְרָח". דווקא אותם חלקים של החברה שאינם נוטלים חלק במצווה זו חייבים להיות יותר רגישים ולא ליפול בפח של "אי הכרת הטוב".

הבה נתפלל כי נזכה כולנו בסוכות הקרוב להיות בבחינת:

"כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר