שנת תשע"א | שבת נח

פרשת השבוע: "לברית הבט ואל תפן ליצר"

מיד אחרי המבול כורת הקב"ה ברית עם נח וצאצאיו:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ וְאֶל בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר: וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם: ... וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ:  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם: אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ: וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר: וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ" (בראשית ט' ח-יז).

רוב הפרשנים הסבירו כי הקשת שנתנה בשמים תפקידה "להזכיר" לקב"ה את הבטחתו שלא להביא עוד מבול על הארץ. הסבר זה  מבוסס על רצף הפסוקים:

"וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר".

דרך זו קשה מאוד מכמה בחינות.

   * מדוע הקב"ה זקוק "לתזכורת"? ולמה דווקא "ראיית קשת"?

   * הרי הקשת היא תופעת טבע של שבירת קרני אור ומן הסתם הייתה קיימת גם 

     לפני המבול?

ננסה השבוע לפתח צוהר חדש להבנת הפסוקים. עיון בפרשיה מגלה שלשה דגשים.

 א.  כי הברית היא (כמנהגן של בריתות) דו צדדית - בין הקב"ה ובין ברואיו.       

 ב.  ענין ה"ראיה" .

 ג.  ההדגשה כי הברית היא לא רק עם נח וצאצאיו אלא עם "כָּל בָּשָׂר".

אם אכן הבחנתנו נכונה, הרי שפרשית ה'קשת' קשורה גם לפסוקים המופיעים בתחילת פרשת נח, בהסבר ההחלטה להביא את המבול על הארץ וגם לפסוקים המופיעים בפרשיה הסמוכה לה.

נצטט תחילה את הפסוקים המתארים את ההשחתה שגרמה למבול:

"וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים ...וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ" (בראשית ו' יא-יב).

קל לראות כי הביטויים: "וַיַּרְא" ו"כָּל בָּשָׂר" מודגשים.

מיד אחרי כריתת הברית בענין ה'קשת', התורה מספרת לנו על קלקול נורא שארע במשפחת נח.

וז"ל הכתוב:  

"וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה: וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ: וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ: וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן:" (שם, שם כ-כד).

הקשר בין שתי הפרשיות הסמוכות זו לזו מודגש גם כאן באמצעות הביטויים הקשורים ל"ראיה".

הראִיה / אי הראִיה הם שעושים את כל ההבדל בין "בנין עולם" וקיום הציווי של "פרו ורבו" (המופיע בפרשיה הקודמת לפרשיית ה"קשת" ט' א, ז), לבין הקלקול וההשחתה.

ננסה עתה להבין את שני הביטויים "ראיה" ו"קשת" כאשר הם מופיעים בכתובים. הביטוי "ראה" (כאשר הוא צמוד לביטוי "גלה") יש לו משמעות של קשר בענייני עריות.

וז"ל הכתוב:

"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא"      
                                                          (ויקרא כ' יז עיינו גם איכה א' ח).

מכאן המקור לפרשנות המקובלת והמחמירה אשר רואה במעשהו של חם קלקול נורא של קשר עריות ממש, בין שני זכרים, אב ובנו.

גם לביטוי "קשת" משמעות שכזו. כאשר יעקב רוצה לשבח את יוסף שלא נכשל בענייני עריות הוא אומר:

"וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל"

(עיינו בבראשית מ"ט כד, וברש"י שם, מכאן נובע גם השימוש בביטוי החז"לי "יורה כחץ" ואכמ"ל).

את קלקולם של אנשי דור המבול מסביר לנו רש"י כך:

"ותשחת - לשון ערוה ... כי השחית כל בשר - אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן".

אם כך, החידוש איננו ביצירת הקשת. הברית היא בעניין הפסקת הקלקולים בתחום המיני. הקב"ה קיבל על עצמו שלא להביא מבול על כלל האנושות והאנושות קיבלה על עצמה להיות גדורה בענייני עריות. מי שמזכיר זאת הוא "ראית הקשת", "ראיית הקשת" שהיא אומנם תופעה טבעית, מקבלת משמעות עמוקה יותר כ"אות ברית".

לסיום נפרט את העקרונות עליהם מבוססת הברית עם בני נח. הם נצטוו לשמור על שלשה כללים:

א. אשת איש אסורה על אחרים.  

ב. קשר חד מיני בין שני זכרים נאסר באופן מוחלט.  

ג. קשר מיני בין הורים וצאצאיהם גם הוא אסור בהחלט.

כיון שהברית הופרה בידי חם בן נח, נתחדש הצורך לחידוש הברית באופן עמוק ומשמעותי עוד יותר. על כך נרחיב בע"ה בשבוע הבא - פרשת לך לך, בברית שנכרתה עם אברהם אבינו.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר