English | Francais

Search


שנת תשע"א | שבת נח

שו"ת במראה הבזק: תמונות של גרמי השמים, ציורם והשהייתם



(מתוך ח"ז)

 

טורונטו, קנדה                                                          Toronto, Canada

אדר ב' תשס"ה

 

 

שאלה
אדם בקהילתי שאל אם מותר להחזיק בבית ציורים של השמש, הירח או הכוכבים, ומה המקור של האיסור לציירם.

 

תשובה

א.   אסור מן התורה לעשות דמויות חמה ולבנה, כוכבים ומזלות, כנלמד מהפסוק "לא תעשון אתי" - "לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום, כגון חמה ולבנה, כוכבים ומזלות"1. לחלק מהראשונים איסור זה הוא בפיסול צורה בולטת בלבד, וצורה שקועה וכן ציור מותרים2, אך לרוב הראשונים3 גם צורה שקועה וציור אסורים בעשייה וכן פסק בשו"ע.

ב.   אסור מדרבנן לאדם להשהות ברשותו  צורות כאלה, אף אם לא עשאן בעצמו, משום שמא יחשדוהו שעובד להן. אמנם באיסור דרבנן זה רבו הדעות להתיר להשהות ברשותו צורה שקועה וציור4, אך משמע בשו"ע להחמיר אף בזה5,6.

ג.    צילום דינו כציור7.

ד.   כיוון שהעולם נוהג היתר בדבר - אין למחות, שהרי יש למקלים על מה שיסמכו8.

ה.   כל האיסור הנו בדמות שלמה, אולם בציור חלקי, למשל, שמש בשקיעתה או כשהיא מכוסה קצת בעננים – מותר9 (ובאופן כזה ניתן גם לתקן צורה קיימת). ויש מחמירים10.

ו.    לצורך לימודי – מותר לעשות אפילו דמות שלמה11.

ז.   גם ילדים קטנים, ראוי לחנכם לצייר בדרך המותרת (כגון שמש שאינה שלמה בקצה הדף)12.

 

____________________________________________________

 

1    גמרא ראש השנה (כד ע"ב) עבודה זרה (מג ע"ב) וכן נפסק ברמב"ם (עבודה זרה ג, י-יא) ובשו"ע (יו"ד קמא ד).

2    רשב"א וריטב"א מקלים בצורה שקועה ובפשטות מתירים גם בציור. מהר"ם מרוטנבורג מקל בציור שאיננו בעל ממשות. עיין לקמן בהערה 6.

3    רמב"ם, ראב"ד, רמב"ן, ר"ן, מאירי, ר"ת, ר"י, ריב"א ורא"ש.

4    הראב"ד, הרמב"ן והר"ן האוסרים לעשות צורה שקועה מתירים להשהותה אם נעשתה ע"י אחרים.

5    שכן דעת ר"ת והרא"ש וכן משמע ברמב"ם.

6    בגמרא (שם) מבואר שישנם שני סוגי איסורים: איסור דאורייתא שבעשיה, שנלמד מהפסוק "לא תעשון אתי", ואיסור דרבנן שהוא מפני החשד, שלא יאמרו שעובד לצורה זו – ואיסור זה אפילו בהשהיה, בלי עשיה.

      עניין נוסף שעולה מהסוגיה הוא החילוק בין דמות בולטת לדמות שקועה, בעקבות שמואל שאמר לרב יהודה לפגום בצורה שבטבעתו, אף שאחרים עשו אותה. הגמרא מסבירה שזה מפני שחותמה בולט. ואף-על-פי שאסור לענוד אותה, לחתום בה מותר, שכל שהחותמת בולטת יוצאת החתימה שקועה, ומותרת.

      היחס בין כל המושגים הללו נדון בראשונים. יש ראשונים (רשב"א בחידושיו בר"ה ובתשובותיו ח"א סימן קסז,  ריטב"א, לשון ב' בר"ן שנדחתה על-ידו) שכתבו שכל האיסורים קיימים דווקא בדמות בולטת, אולם בדמות שקועה אין שום איסור, והיא מותרת בין בעשיה ובין בהשהיה. ראשונים אחרים (הראב"ד בהשגותיו לרמב"ם, הרמב"ן, המאירי, לשון א' בר"ן שכך הכריע) סוברים שהאיסור בעשיה שמדאורייתא קיים בכל דמות, בין בבולטת ובין בשקועה, אולם האיסור בהשהיה שמדרבנן מפני החשד קיים דווקא בצורה בולטת ולא בצורה שקועה.

      בהמשך הסוגיה מתרצת הגמרא את רבן גמליאל, שברבים אין חשד, וכיוון שרבן גמליאל היה נשיא – זה נחשב כרבים.

      ר"ת, ר"י וריב"א (עבודה זרה מג ע"ב, תוספות ד"ה והא) הוכיחו מכאן שלגבי חמה ולבנה אין לחלק בין בולטת לשקועה (בניגוד לדמות אדם בה כן יש חילוק לדעתם), שהרי הגמרא לא תרצה שדמויות אלו היו שקועות, ואם כן צורות חמה ולבנה אסורות גם כשהן שקועות, בין בעשיה בין בהשהיה. והסברה נותנת, שהרי בשמים לעולם הם נראים לנו כשקועים, וכן פסקו גם הרמב"ם והרא"ש. אמנם לשאר הראשונים שהוזכרו לעיל אין הבדל בין חמה ולבנה לבין שאר הצורות האסורות.

      דעה נוספת היא דעת המהר"ם מרוטנבורג (הובא במרדכי עבודה זרה פרק ג סימן תתמ), שסובר שציור שאין בו ממשות עדיף אף מצורה שקועה, ולא רק בהשהיה, אלא אפילו לצייר מותר.

      להלכה פסק השו"ע (יו"ד סי' קמא סע' ד) שדמות אדם בולטת אסורה, בין בעשיה ובין בהשהיה, ודמות אדם שקועה מותרת בעשיה ובהשהיה, אולם לגבי חמה ולבנה, כוכבים ומזלות, פסק כר"ת והרמב"ם, שאין לחלק, ובכל המקרים אסור.

7    "מנחת יצחק" (י סי' עב).

8    שו"ת "דעת כהן" (סי' סד): "ובאמת, תמוה מאוד מהיכן נתפשט הדבר להיתר... אמנם למחות אין בנו כח, מאחר שיש להם עמוד גדול להישען עליו, שהיא דעת מהר"ם מרוטנבורג", ע"ש. כמו כן יש להוסיף את הדעות המתירות אף עשיה של דמות שקועה (עיין בהערה 6).

9    הרא"ש (עבודה זרה פרק ג סי' ה) שנפסק בשו"ע (יו"ד קמא, ז), הש"ך (יו"ד סי' קמא סוף ס"ק כה) ושו"ת "רב פעלים" (יו"ד ד סי' י).

10   מהר"ם אלשיך (סי' עז), מהרי"ט (יו"ד סי' לה), "שואל ומשיב" (ג סי' עא), "דרכי תשובה" (יו"ד סי' קמא ס"ק נא).

11   גמרא (שם). ואף שמלשון השו"ע משמע שרק לימוד הלכתי מותר (כגון קידוש החודש), שהרי כתב: "ואם הם להתלמד להבין ולהורות", הנה כתב המאירי (עבודה זרה מג ע"ב סוף ד"ה דין אחרים) שאף צורות שבספרי התכונה (פיסיקה ואסטרונומיה) מותר לעשות. לגבי לימודי אמנות כתב ה"חתם סופר" (יו"ד ב סי' קכח) שאין זה בכלל ללמוד להורות אלא ללמוד לעשות, ואסור. עיין ב"מנחת יצחק" (שם) שפקפק ביישומו של היתר זה בימינו.

12   "אגרות משה" (או"ח ה סי' ט אות ו). וכתב שם שאף שבציור עצמו אין שום איסור, שהרי רחוק הוא שיצייר ילד ציור הדומה לחמה ממש, מכל מקום, מדין חינוך ראוי למנעו, שהרי רוצים שילמד לצייר ציור הדומה ממש לחמה, וכשידע לעשות כן יאסר עליו, ואם כן למה ללמדו.

 

 

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר

Dedication

 לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' כסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב ז"ל

בן אברהם ועיישה סבג

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.