English | Francais

Search


שנת תשע"א | שבת ויגש

פרשת השבוע: ה"שואה הלבנה" - נלחמים בהתבוללות

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"

לפני ירידתם של בני ישראל למצרים לתקופה בלתי ידועה, נוקט יעקב בצעד הבא:

"וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן"
                                                                          (בראשית מ"ו כח).

מה פשר צעד זה?

רש"י על אתר מביא שני פירושים:

 א.   "כתרגומו, לפנות לו מקום ולהורות האיך יתיישב בה". מדובר בצעד טכני שמטרתו להקל על המשפחה את ההיקלטות במקום זר ומנוכר, בתרבות אחרת ומנהגי חיים שונים. לכן נבחר המנהיג המוכשר לבצע את המשימה.

        כך מסבירים גם הרד"ק (בפירוש השני), רבנו בחיי (בפירוש הראשון) והספורנו.

ב.    "ומדרש אגדה להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה". לפי זה יעקב דאג להקמתו של מרכז תורני במקום מושבם החדש כדי להבטיח את הצרכים הרוחניים שם. לדעה זו ליהודה הכישורים הרוחניים לביצוע התפקיד.

 

לשתי הדעות מקור במדרש: "ר' חנינא בריה דרבי אחא ורבי חנינא, חד אמר להתקין לו בית דירה, וחד אמר להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו" (בראשית רבה,  פרשת ויגש פרשה צה).

במדרש "שכל טוב" למדו מכאן נימוסים טובים: "דרך העולם כשאדם חשוב בא לעיר, צריך להודיע לאושפיזו פלוני בא אליך, שנאמר: ואת יהודה שלח לפניו".

 

הרד"ק והחזקוני הסבירו כי יעקב רצה לברר כיצד אפשר להגיע ישירות לארץ גושן בלי להגיע קודם ללב ארץ מצרים.

 

האברבנאל כדרכו מחדש כי יעקב כבר הגיע לארץ גושן ואז שלח אל יוסף את יהודה (כהמשך למגמת השלום בין האחים שיהודה נקט בה בתחילת הפרשה) להודיעו על מיקומו המדויק, כדי שיבוא לפגשו שם.

 

נקדיש את דברינו, בעקבות המדרש, לפירושו השני של רש"י.

ירידתם של יעקב ובניו לארץ גושן/מצרים הייתה בבחינת הגלות הראשונה של עם ישראל ו"מעשה אבות סימן לבנים".

כל יציאה לגלות טומנת בחובה סכנות רוחניות קשות ביותר. חז"ל כבר קבעו: "כיון שגלו ישראל ממקומן - אין לך ביטול תורה גדול מזה" (חגיגה  ה ע"ב). אין מדובר רק בירידה רוחנית אלא בסכנת התבוללות. מציאות שעלולה לסכן את המשך קיומו של העם ח"ו. יעקב שהכריז בעבר: "עם לבן גרתי ותריג מצוות שמרתי" הבין זאת, לכן נקט בצעד הגנתי והקים מרכז תורני שישמור על הרמה הרוחנית של הגולים גם במ"ט שערי טומאה של מצרים.

גם היום ההתבוללות, מה שמכונה ה"שואה הלבנה", אוכלת כל חלקה טובה בקהילות ישראל (ישנם מקומות בהם שיעור ההתבוללות מגיע, לצערנו, ל 90%).

 

המחקר הוכיח כי יש שתי דרכים בלבד לבלום תופעה מסוכנת זו.

הראשונה - על ידי הקמת מערכת חינוך יהודית-תורנית הכוללת מרכז תורני גבוה המשמש כמגדלור עבור כל היהודים בסביבה. מגדלור זה מתריע מפני הסכנה שבהתנפצות אל מה שנראה במבט ראשון חוף מבטחים, התערות והפנמה של התרבות המקומית. מרכז זה משמש גם כנקודת אור אליה נמשכים כל מחפשי הרוחניות ומבטיח אספקה תורנית לכל דורש. רק קהילות שהשכילו לפתח מרכזי תורה מסוגלות כיום להתמודד עם הרוחות העזות הנושבות ומסכנות אותן.

השנייה- שמירת הקשר עם מדינת ישראל וארץ ישראל. כל ביקור של משלחות נוער או מבוגרים מן הפזורה, במדינת ישראל, מפחית ומוריד את אחוזי ההתבוללות של קהילה זו.

 

דווקא בימים אלה, לאחר חג החנוכה, חג המלחמה בהתבוללות,

הבה נעודד כל קהילה בחו"ל לאמץ את דרכו של יעקב אבינו
ולקדם בשיטתו את פני הסכנה.

נקרא נעודד ונסייע להם להקים מרכז תורני בכל אתר.

שמירת הקשר עם ארץ מולדתו של העם, עם מדינת ישראל של היום,
תוסיף נדבך נוסף לחיזוק אלה שעדיין לא עלו.

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' כסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב ז"ל

בן אברהם ועיישה סבג

 

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.