English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ז | ראש השנה

ראש השנה | | 23/09/2006

שר המשקים ושר האופים

מצינו שתי הלכות מיוחדות המופיעות בהלכות ראש השנה ויום הכיפורים - ימי הדין. הראשונה עוסקת בבחירת החזן לימים אלה וז"ל המשנה ברורה "מי שבא בערכאות של גויים אין ראוי להיות ש"ץ בראש השנה ויום הכיפורים, אלא אם כן עשה תשובה" (שו"ע או"ח סימן תקפא ס"ק יא). ההלכה השניה עוסקת בהלכה מיוחדת בענייני אכילה, בין כסא לעשור. וז"ל השולחן ערוך "אף מי שאינו נזהר מפת של גויים, בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר" (כלומר, אף על פי שפת שנאפתה בידי אינם יהודים ואין בה מרכיבים אסורים, לא נאסרה על ידי חכמים, בימים אלה ממליץ המחבר להימנע מכך) (שו"ע אורח חיים סימן תרג סעיף א). לכאורה שתי הלכות אלה נובעות מכך שימים אלה הם ימי הדין ולכן צריך להיזהר בהם יותר. אבל הסבר זה קשה משתי בחינות: א. הרי גלוי וידוע לפני "שופט כל הארץ" שהזהירות בימים אלה מיוחדת לימים אלה והרי יש כאן חשש של "צביעות" שהיא הרבה יותר גרועה? ב. ניחא "פת נכרי" שהרי אין בה חשש איסור (עיין במשנה ברורה שם ס"ק א שמתיר זאת גם בעשרת ימי תשובה אם אין תוך ד' מילין פת ישראל), יש מקום לומר שבימי הדין האדם יקדש עצמו במותר לו. אבל הליכה לערכאות של גויים היא איסור גמור וחמור ומדוע נוספה אזהרה שלא לעבור עליו, בין כסא לעשור?

משפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקה

התובעים הם באי-כוח מוסד ששכר דירה לתקופה של שנתיים. בחוזה שנחתם בין הצדדים ישנו סעיף המאפשר לשוכר להפסיק את זמן השכירות בכל עת, ובלבד שיודיע על כך שלושה חודשים מראש. במהלך זמן השכירות נשלח מכתב למשכיר (להלן – הנתבע), עליו היה חתום אחד מחברי הנהלת המוסד, ובו הודעה בדבר רצונו של המוסד להפסיק את השכירות בעוד שלושה חודשים. לאחר כחודש, נשלח לנתבע מכתב נוסף, ובו נאמר שהמוסד מבטל את הודעתו בדבר הפסקת השכירות. גם על מכתב זה היה חתום אותו מנהל. הנתבע טוען, שאינו מקבל את המכתב השני, והוא אינו מוכן להמשיך להשכיר את הדירה למוסד, מעבר לתאריך שעליו הודיע המוסד במכתב הראשון. הוא מוכן להאריך את משך השכירות בתנאי שדמי השכירות יוכפלו.

שו"ת במראה הבזק

שאלה הנני מצרף לכבודכם בזה את הנוסח של "מסירת מודעה". נוסח זה נוהגים לקראו בבית הכנסת האיטלקי והספרדי ברומא, בסליחות שקוראים באשמורת הבוקר (מראש חודש אלול עד יום כיפור), ובמיוחד בסוף תפילת מנחה בערב יום כיפור. על-פי מה שידוע לי, הנוסח הודפס לראשונה בספר "מעיל שמואל" (פירוש השל"ה, מאת הרב שמואל דוד אוטולנגו, ויניציא תס"ה) ומשם במחזורים וסידורים שונים, ולא ברור לי אם עוד קוראים אותו במקום אחר חוץ מברומא ובבית הכנסת האיטלקי בירושלים. הנוסח מכיל שני חלקים. בראשון העיקר הוא מסירת מודעה מאת שליח הציבור, שבמקרה שבסוף חייו יתפתה לכפור ביוצרו הוא מבטל מעכשיו את הפיתוי ההוא. בחלק השני שליח הציבור מצהיר את האמונה האישית שלו בי"ג עיקרים, שהוא מפרט אותם וחוזר עליהם.

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.