English | Francais

Search


שנת תש"ף | שבת פרשת וארא

וארא | כח טבת תשף | 25/01/2020

פרשת השבוע: וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים ...

"וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל סִלּוֹן מַמְאִיר וְקוֹץ מַכְאִב מִכֹּל סְבִיבֹתָם הַשָּׁאטִים אוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְקֹוִק: ס כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק בְּקַבְּצִי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב: וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם: ס (הפטרת פרשת וארא. יחזקאל כ"ח פסוק כה ואילך. פסוקי הפתיחה בתוספת הפסוק שקודם לה) במקביל לפעילותו הנבואית של יחזקאל בבבל, ניבא גם ירמיהו הנביא בירושלים. מציאות זו נותנת לנו אפשרות לקבלת דבר ד' משתי נקודות תצפית שונות, מה שמאפשר עומק והבנה נוספים.



ארץ אגדה: רבי שמעון בדרך לרומי

במסכת מעילה (יז, א) מובא מעשה ברשב"י שנסע לרומי לבטל גזירות שגזרו הרומאים על עם ישראל, וז"ל הסוגיה (במעט תרגום ובתוספת ביאור): "שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי בעיר [רומי]: מנין לדם שרצים שהוא טמא? אמר לו: דאמר קרא 'וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא [בַּשֶּׁרֶץ...]' (וכתוב זה מיותר ויש ללמוד ממנו שדם השרץ מטמא. רש"י) אמרו לו תלמידיו: חכים ליה בן יוחאי! (כבר נתחכם בן יוחאי שיודע לומר דבר זה) אמר להם: תלמוד ערוך בפיו של רבי אלעזר בר רבי יוסי (ולא אמר רשב"י מדעתו אלא שלמד זאת מרבי אלעזר בר רבי יוסי). שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת, ושלא ימולו את בניהם, ושיבעלו את נדות. הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי (שגילח השער שעל מצחו והניח השער של אחריו כעין בלורית שהעובדי כוכבים עושין כדי שלא יכירו בו שהוא יהודי), והלך וישב עמהם, אמר להם: מי שיש לו אויב יַעֲנִי או יַעֲשִׁיר? אמרו לו: יַעֲנִי, אמר להם: אם כן, לא יעשו מלאכה בשבת - כדי שֶׁיַעֲנוּ, אמרו: טוב אמר, תיבטל הגזירה, ובטלוה. חזר ואמר להם: מי שיש לו אויב יכחיש או יבריא? אמרו לו: יכחיש, אמר להם: אם כן, ימולו בניהם לשמונה ימים - ויכחישו, אמרו: טוב אמר, ובטלוה. חזר ואמר להם: מי שיש לו אויב ירבה או יתמעט? אמרו לו: יתמעט, אם כן - לא יבעלו נדות, אמרו: טוב אמר, ובטלוה. (אחר כך) הכירו בו שהוא יהודי - החזירום. אמרו: מי ילך ויבטל הגזרות - ילך ר' שמעון בן יוחאי שהוא מלומד בנסים, ואחריו מי ילך – ר' אלעזר בר ר' יוסי. אמר להם רבי יוסי: ואילו היה אבא (שלי) חלפתא קיים, יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה (ואם כן כיצד אתן אני את בני להריגה)? אמר להם ר' שמעון: אילו היה יוחאי אבא קיים יכולין אתם לומר לו תן בנך להריגה? אמר להו רבי יוסי: איני מפחד שהגויים יפגעו בי, אלא שאני מפחד שמא בדרך יקפיד רבי שמעון על בני ויענישנו, ולכן אני מעדיף שאצטרף בעצמי לרבי שמעון. קיבל עליו רבי שמעון שלא יעניש את רבי אלעזר, והצטרף רבי אלעזר ברבי יוסי עימו לדרך. ואף על פי כן לבסוף העניש אותו. כשהיו מהלכין בדרך נשאלה שאלה זו בפניהם: מנין לדם השרץ שהוא טמא? עקם פיו ר' אלעזר בר רבי יוסי ואמר: קרא 'וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא' (ויש לדרוש מכך שדם השרץ טמא). אמר לו ר' שמעון: מעקימת שפתיך אתה ניכר שתלמיד חכם אתה, אל יחזור הבן אצל אביו! יצא לקראתו בן תמליון (שד) ואמר: רצונכם אבוא עמכם? בכה ר' שמעון ואמר: מה שפחה של בית אבא (הגר שפחת שרה) - נזדמן לה מלאך שלש פעמים. ואני לא פעם אחת; יבא הנס מכל מקום (ואפילו על ידי שד). קדם השד, ונכנס בבת הקיסר. כאשר בא לשם, אמר: בן תמליון צא! בן תמליון צא! וכיון שקראו לו – יצא והלך. אמר להם הקיסר: בקשו ממנו כל מה שתירצו ואתן לכם! והכניס אותם לגנזיו כדי שיקחו את כל מה שירצו. מצאו את האיגרת של הגזירות ונטלו אותה וקרעו אותה." רש"י ביאר שרשב"י נחשב לחכם מופלג, וכאשר רבי אלעזר הקדים וענה על השאלה שנשאלה בפניהם, נחשב רבי אלעזר למורה הלכה בפני רבו, ולכן הקפיד עליו רשב"י והעניש אותו. אמנם צריך להבין כיצד יתכן המסופר לפני כן בתחילת הסוגיה שתלמידיו של רבי מתיא בן חרש הסתפקו ביכולת התורנית של רשב"י?! והרי רשב"י נחשב לאחד מגדולי הדור. וכן צריך להבין כיצד יתכן שרשב"י הפר את התחייבותו לרבי יוסי שהוא לא יעניש את בנו? כדי להעמיק בהבנת המעשה יש לעיין בתיאור אחר של נסיעת רשב"י לביטול הגזרה, וז"ל המעשה כפי שהוא מובא בסוף מדרש זוטא (איכה בובר נוסחה א, מג)



Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה

של 

ניר רפאל בן רחל ברכה

אסתר בת רחל

נתנאל אילן בן שיינא ציפורה

שלהבת בת ברכה

מאירה בת אסתר

רבקה רינה בת גרונה נתנה

יפה בת רחל יענטע

ויקי ויקטוריה בת דייזי

אסתר מיכל בת גיטל

יהודית שרה בת רחל

בתוך שאר חולי עם ישראל

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד


לע"נ
מרת אסתר שמש ע"ה
נלב"ע
כ' באב תשע"ז


לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - נלב"ע ט"ז בטבת תש"ף)


לע"נ
הרב אשר וסרטיל ז"ל
נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט 

לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ
ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

לע"נ
ר' בן ציון גרוסמן
 
נלב"ע כ"ג בתמוז תשע"ז

לע"נ
סוזי בת עליזה כהן ז"ל
נלב"ע כ"ד בחשוון תשע"ח

 לע"נ
חיים משה
בן
קוקה יהודית כהן ז"ל
נלב"ע ז' בתשרי תשע"ה

לע"נ
הרב ישראל רוזן
זצ"ל
נלב"ע
י"ג בחשוון תשע"ח

לע"נ

שלמה דוד בן זלמן ושרה

אבנית ז״ל

נלב"ע סיון תשע"ט

 

לע"נ
גיטה ואברהם קליין ז"ל
 (אברהם - נלב"ע י"ח באייר תשע"ט)

לע"נ
גב' לוריין הופמן
ע"ה

לע"נ
גב' מרים שטרן ע"ה
נלב"ע ה' אב תשע"ט

לע"נ

 נורמן רוסק ז"ל

 נלב"ע בכ"ב באב

 
לע"נ

תמר ליכטנשטט

האהובה

יהי זכרה ברוך


לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד

Hemdat Yamim

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

שם פרטי:
שם משפחה:
דואר אלקטרוני:
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.