English | Francais

Search


שנת תשפ"ב | שבת פרשת בחוקותי

בחוקותי | כ אייר תשפ"ב | 21/05/2022

פרשת השבוע: שמיטה או שביתה? ומה הקשר ל'אוצר בית דין'? (חלק שני)

שנת השביתה מלשון שבת הוא שמה של שנת השבע בפרשת בהר סיני. הסברנו כי כשם שהשבת מביאה לידי ביטוי את קדושת הזמן, בשנת השבע, המכונה גם שְׁנַת שַׁבָּתוֹן וגם שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן (ויקרא כ"ה ד-ה), באה לידי ביטוי קדושת היבול. קדושה זו היא המקור לשיטות הראשונים, שיש מצווה באכילת היבול של שנת השמיטה, מעין אכילה משולחן גבוה. ננסה לברר: מה המקור לכך ששנת השבע מכונה גם שנת השמיטה, ומה מוסיף כינוי זה. עיון בפרשת משפטים מגלה ניסוח שונה מהניסוח בפרשת בהר. וז"ל הכתוב שם: "וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ" (שמות כ"ג י – יב). לראשונה מופיע כאן הביטוי שמיטה בצמוד לביטוי נטישה. הביטוי המנוגד לשמיטה ולנטישה הוא האסיפה.

חמדת שנת השבע: כיצד הפקרת פירות השביעית בזמן הביעור מלמדת מהו לימוד תורה ופסיקת הלכה?

התחלנו לפני מספר שבועות לעסוק בביעור פירות השביעית. למדנו שלפי הרמב"ן הביעור הוא הפקרת הפירות, כדרך להשיב את הפירות אל החברה. בירושלמי (שביעית פרק ט, ד) מסופרים סיפורים על דרך ההפקר: רבי יאשיה מורה לרבי יצחק בר רדיפא שיפקיר את פירות השביעית שלו בפני שלושה חברים טובים, שיכול לסמוך עליהם שלא יקחו את הפירות לעצמם. תושבי קפודקיא היו פחות חברתיים. הם שאלו את רבי אמי מה לעשות, מכיוון שאין להם שלושה אנשים שהם סומכים עליהם. רבי אמי הורה להם להפקיר בשוק כאשר אנשים אינם נמצאים בקרבת הפירות. אכן, החובה להפקיר איננה אוסרת על המפקיר לזכות שוב. כל עוד המפקיר מקיים את המוטל עליו ומפקיר כדין, אין מניעה לעשות זאת באופן שיבטיח לו את אפשרות הזכייה לעצמו. אך נשמע מפתיע שגדולי ישראל מורים להפקיר דווקא בדרך הזאת! באור זרוע (חלק ב הלכות פסחים סימן רמו) לומד מכאן גם על חמץ בפסח: ניתן להפקיר במקום בו סביר שאנשים לא יקחו את החמץ, ולחזור ולזכות בו אחר הפסח.

הלכה פסוקה: תביעת פיצוי מחברת בנייה בגין רטיבות בדירה

הנתבעת היא חברת בנייה, התובע רכש דירה מהנתבעת, הדירה נמסרה לו לפני כשנתיים וחצי והושכרה, ובדירה התגלו מקרי רטיבות חוזרים ונשנים, הנתבעת ערכה סדרת תיקונים בקיץ 2020, וסיימה אותם בחודש אוג' 2020. הנתבעת התחילה בעבודות התיקונים רק כ-90 יום לאחר הודעת התובע. שנה לאחר מכן החברה תיקנה שוב את הרטיבות החוזרת, והדבר התבצע רק כ-60 יום לאחר הודעת התובע. זאת, למרות שבחוזה נאמר שעל החברה לתקן ליקויים כאלו תוך 30 יום. החברה עשתה בדיקת המטרה שיצאה תקינה אך לא עמדה בתקן הנדרש. התובע דורש פיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לשוכר בגלל העיכובים בתיקון, ובנוסף הוא מבקש שבית הדין ישית מראש קנס על הנתבעת במקרה שלא יבוצעו תיקונים בהמשך תוך זמן סביר. לטענת הנתבעת היא תיקנה את הליקויים בזמן סביר לפי חוק המכר, ובנוסף היו אילוצים בגלל מגפת הקורונה שעיכבו את התיקון. הנתבעת גם מתנגדת לקצוב מראש פיצוי יומי לתובע במקרה של איחור בתיקונים נוספים, אך הסכימה לשקול פיצוי אם יוכח שהרטיבות הפריעה לשימוש בחלק מהדירה. לגבי בדיקת ההמטרה היא טוענת שהבדיקה תקינה.

ארץ אגדה: אליהו והוצאת רשב"י מהמערה

המעשה הידוע בבריחת רבי שמעון למערה מובא בתלמוד הבבלי כהשתלשלות מאורעות לאחר דברים שאמר רבי יהודה, וז"ל המעשה במסכת שבת (דף לג,ב) בתרגום חופשי בתוספת ביאור: "ומדוע קראו לרבי יהודה 'ראש המדברים בכל מקום', שישבו רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון בר יוחאי. וישב יהודה בן גרים אצלם. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהם של אומה זו (רומיים, רש"י). שהרי תקנו שווקים, ותקנו גשרים, ותקנו מרחצאות. רבי יוסי שמע את הדברים ושתק. נענה רבי שמעון בר יוחאי ואמר: כל מה שתקנו (הרומיים), לא תקנו אלא לצורך הנאת עצמן. תקנו שווקים - להושיב בהן זונות. תקנו מרחצאות - לעדן בהן את עצמם. תקנו גשרים - כדי ליטול מהעוברים בהם מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות. אמרו (המלכות): רבי יהודה שעילה ושיבח (את המלכות), יתעלה בשכר זה להיות ראש המדברים בכל מקום. רבי יוסי ששתק ולא שיבח ולא מחה כנגד דברי רבי שמעון - יגלה לציפורי. רבי שמעון שגינה - יהרג. הלכו רבי שמעון ובנו רבי אלעזר והסתתרו בבית המדרש. כל יום היתה אשתו של רבי שמעון מביאה להם לחם וכד מים ואכלו. כאשר התגברו הגזירות, אמר רבי שמעון לבנו: נשים דעתן קלה עליהן, ויש לחשוש שמא יענו אותה (הרומאים) בעינויים קשים שהיא לא תעמוד בהם, ותגלה היכן אנחנו מסתתרים. הלכו והתחבאו במערה והתרחש להם נס ונבראו להם עץ חרוב שאכלו ממנו פירות, ומעין לשתות ממנו מים..."



Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה
של
ניר רפאל בן רחל ברכה
ישראל בן רבקה
מאירה בת אסתר
טל שאול בן יפה
משה בן שרה הכהן
אריה יצחק בן גאולה מרים
נטע בת מלכה
גדעון בן רחל
רחל בת טליה
נהוראי בן רבקה נמיר
שי בת הלל
רבקה בת שרה בלה
ר' יצחק בן בריינדל גיטה
עובדיה בן אסתר מלכה
חווה רָאנְלָה בת פָיילָא
אילנה בת עליה
בתוך שאר חולי עם ישראל

 

לע"נ

הרב יהושע רוזן זצ"ל

ט"ו באדר א' תשפ"ב

 

לע"נ

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

כ' תשרי תשפ"א

 

לע"נ

שמואל וגב' אסתר שמש

י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז

לע"נ
הרב אשר וסוזן וסרטיל
ט"ז בכסלו/ אלול תש"פ

לע"נ
זליג ושרה ונגרובסקי
כה בטבת תשפ"ב /י' בתמוז תשע"ד

לע"נ
 יחזקאל וחנה צדיק
י"א באייר תשע"ו / י"ט בתשרי תשפ"א


לע"נ

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - ט"ז בטבת תש"ף)

 

רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

לע"נ

הרב ראובן וחיה לאה אברמן

ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

לע"נ

הרב שלמה מרזל

י' באייר תשע"א


לע"נ
ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

לע"נ
סוזי בת עליזה כהן 
 כ"ד בחשוון תשע"ח

 לע"נ
חיים משה
בן
קוקה יהודית כהן 
ז' בתשרי תשע"ה

לע"נ
הרב ישראל רוזן

י"ג בחשוון תשע"ח


לע"נ

שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית

סיון תשע"ט

 

לע"נ
אברהם וגיטה קליין 
י"ח באייר תשע"ט/ ד' אב

לע"נ
גב' לוריין הופמן

לע"נ

יצחק זאב טרשנסקי

כ״ח באדר תשפ"א

 

לע"נ

הרב שמואל כהן

שבט תשפ"א


לע"נ

נועה רבקה בת מלכה ברכה ומשה

 

לע"נ

צפורה בת יונה דונייר ע"ה

נלב"ע י"ב אדר א'

 

לע"נ

הרב יוסף מרדכי

שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א באדר א' תשע"ד

 

לע"נ

לאה מאיר ע"ה

נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב

 

לע"נ דוד צבי טרשנסקי ז"ל

בן יצחק ז"ל ונעמי הי"ו.

נלב"ע כ"ח באייר


לע"נ
הנופלים במערכה

Hemdat Yamim

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

שם פרטי:
שם משפחה:
דואר אלקטרוני:
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.