English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ב | שבת פרשת כי תבוא

כי תבוא | תשס"ב | 03/04/2002

פרשת שבוע

פרשתנו פותחת במצות ביכורים וקובעת שזמן תחילת חיוב המצווה הוא "כי תבוא אל הארץ וכו' וירשתה וישבתה בה". רש"י מבאר שכוונת התורה ב"וירשת וישבת" – "מגיד שלא נתחייבו בביכורים עד שכבשו את הארץ וחלקוה". השימוש בביטוי "מגיד" מלמד שהיה מקום לחשוב שמצווה זו זמנה אחר ובאה התורה להדגיש שזמנה אחר שבע של כיבוש ושבע של חלוקה. יש להתבונן מהו הזמן שהיינו מעלים על דעתנו כזמן החיוב של ביכורים שגרם לכך שהתורה צריכה להדגיש דווקא "וירשת וישבת"?

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל קובע בספרו עמוד הימיני כלל ברזל יסודי במחשבת היהדות - אדם המושחת במעשיו מצד שהוא "רע לבריות (כגון שהוא גזלן) והוא יסוד כל המשפטים שגם אילולי שנכתבו היה בדין לקיימם" עליו ורק עליו נאמר "הלעיטהו לרשע וימות" "כי זה מגלה על השחתה של היסודות הטבעיים של ההכרה האנושית" (סימן יא סע' א ס"ק ה).

שו"ת במראה הבזק

האם מותר להקליט ולהפיץ קלטות או תקליטונים או תקליטורים שיכללו פסוקים עם השמות הקדושים? האם מותר למחוק קלטת מסוג זה, והאם מותר להכניסה למקומות שאינם נקיים? האם יש לחשוש שהקונים יעשו זאת? האם לכתחילה נכון שזמר ישמיע בשיריו את השמות הקדושים בהקלטתם ע"ג קלטות וכדו'?

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.