English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ט | שבת פרשת שמות

שמות | כא טבת תשס"ט | 17/01/2009

"אלה תולדות יעקב יוסף" - "ראוי היה יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים"

בפתיחה לפרשתנו מכריזה התורה שוב: חלומו של יוסף התקיים! כל האחים ירדו למצרים והשתחוו ליוסף. יוסף הצליח לכפות על האחים להוריד אליו את כל המשפחה כולל בנימין. כמו שהבטחנו בשבוע שעבר )בפרשת ויחי(, נשתדל להסביר את הקשרים המיוחדים שיש בין יוסף ובנימין.

דיני קנסות בזמן הזה

השבוע למדנו בדף היומי כי כיום לא דנים דיני קנסות כיון שאין לנו דיינים סמוכים. הסמיכה עברה מחכם לחכם ממשה רבינו. אך כיוון שניתן לסמוך רק בארץ ישראל, מיום שבטלו מרכזי התורה בארץ ישראל, בטלה הסמיכה, עד לימינו.

תחילתו בפשיעה וסופו באונס

כפי שהזכרנו כבר בעבר, מרבית השומרים פטורים, כאשר הסיבה לאי החזרת הפקדון היא באונס. הגמרא בבבא מציעא (מב.) דנה בשומר שקיבל בפקדון סכום כסף. השומר שם אותו בתוך מבנה עשוי עץ. מבנה זה מספק הגנה מספיקה לכסף מפני גנבים, אולם במקרה של דליקה, הכסף אינו מוגן. הגמרא אומרת, שהשומר פשע בשמירתו, שכן צריך לשים את הכסף במקום שגם דליקה לא תזיק לו - 'כספים אין להם שמירה אלא בקרקע'.

'וּמִי אֲבִיהֶם' - של אלדד ומידד

כאשר התורה מספרת על משה לראשונה, היא אינה מתמקדת בשמות של הוריו, אלא במוצאם (שמות ב, א-ג): "וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי: וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים: וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא... וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד..." רק בהמשך מסופר שאביו של משה נקרא עמרם ואמו נקראה יוכבד. חז"ל מוסרים לנו1 שאחרי שפרעה גזר להמית את הזכרים, עמרם גירש את יוכבד אשתו. אולם לאחר מכן הוא החזיר אותה, והיא הרתה וילדה את משה. פרשיית לידת משה - היא פרשיית הנישואין החוזרים של עמרם ויוכבד.

קיום קונצרט בבית-הכנסת כדי לקרב רחוקים

בקהילתי רוצים לערוך קונצרט מוסיקלי – "כלייזמר" – בבית הכנסת. הדבר נעשה כבר בעבר, והכניס לא מעט כסף לבית הכנסת, וכן נכחו במקום אנשים רבים שאינם מגיעים בדרך כלל לבית הכנסת. השאלה היא, האם מותר לאפשר זאת? מצאתי תשובה של ה"שרידי אש", הנראית קרובה ביותר לנתונים כאן (חלק ב סימן יב) שם הוא פסק כי במקרה של קונצרט שאיננו חילוני, "אפשר שאין הרבנים מחויבים לריב ולהתקוטטות עם ראשי העדה בשביל זה מאחר שיש מקום להקל בזה מצד הדין יש מקום להתיר, ובלבד שיהיו ניגונים יהודיים". אולם הוא מסייג את תשובתו לזמן השואה בלבד, ומדגיש זאת בסוף התשובה. השאלה היא האם יש מקום להוסיף – על סמך העניין העקרוני של תשובתו ושיקוליו להתיר, את הנושא הכספי, קרי הכנסה נוספת לבית הכנסת שאינו עשיר, וכן את השיקול של אנשים שאינם באים אף פעם לבית הכנסת, ויכול להיות שדרך דבר כזה ניתן לחזק את הקשר שלהם למקום. או שמא אין לקיים אירוע מעין זה מכל וכל, גם כאשר מדובר על ניגונים יהודים, וכו'. אוסיף עוד שסירוב מצידי, עלול לגרום למתח עם ראשי הקהל.

מוקדש

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

ולע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' כסלו תשס"ט

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.