English | Francais

Search


גליון מספר 19 - ריבית פיגורים

העקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליון



1. תשלום פיצויים עבור הלנת שכר / הרב חיים שלמה שאנן
          א.         המעכב מעות חבירו שהגיעו אליו שלא בדרך הלוואה, חייב בפיצוי על המתנת המעות אף שעכבן באונס, בהתקיים שני התנאים הבאים: (1) המעות אכן היו בפועל בידי המעכב, והיה יכול להרוויח מהן (2) המעכב עיכב שלא על דעת לגזול, אלא רק כדי לעכב.
          ב.         אם עכבן במזיד, יש לחייבו מדינא דגרמי, אף שלא היו ברשות המעכב בפועל.
          ג.          תשלום על עיכוב מעות כאשר המעות ניתנו למעכב בהלוואה - אסור משום ריבית.
          ד.         נחלקו הפוסקים אם חוב של תשלום שכר שכיר נחשב דרך הלוואה. הכרעת הבית יוסף והפתחי תשובה היא שחוב כזה נחשב דרך הלוואה, ויש בו איסור ריבית.
         ה.         גם אם התשלום מוגדר כקנס, יש בזה איסור ריבית.
           ו.          למרות האמור לעיל, אם העיכוב נעשה בפשיעה, חייב המעכב לפצות את המעוכב על ההפסדים שנגרמו לו ועל עגמת הנפש, כדי לצאת ידי שמים.
          ז.          לחוק פיצויי הלנת שכר אין תוקף, משום שבפועל בתי המשפט אינם דנים על פיו.
 
2. פיצויים בעד הלנת שכר עבודה / הרב אברהם שרמן
          א.         אין לחייב על הלנת שכר קנס הגבוה מהנזקים שנגרמו מחמת ההלנה, משום איסור ריבית, ככל קנס המתרבה.
          ב.         אף שהקנס מוטל על פי החוק, ומטרתו המובהקת היא הרתעה ולא יצירת רווח לעובד, יש בו משום ריבית.
          ג.          רשאים עובד ומעביד לסכם מראש על תשלום קנס חד פעמי על הלנת שכר, כל עוד העובד ממשיך להיות מועסק, ובתנאי שיגדירו את הקנס כתוספת למשכורתו של העובד עד תשלום השכר. אבל אין להגדיל את הקנס מספר פעמים, משום שזה קנס המתרבה.
          ד.         אין לראות את חוק הלנת השכר כהסכם בין העובד והמעביד להגדיל את משכורתו של העובד כפי שתוארה בסעיף ג.
         ה.         קנס על הלנת שכר המבוסס על הנזק שנגרם מחמת ההלנה, נחלקו הפוסקים אם יש בו משום ריבית או לא, ויש להחמיר ולאסור זאת.
           ו.          למרות האמור בסעיף ה, אם המעביד מרצונו מעוניין מרצונו לפצות את השכיר על הנזקים ועגמת הנפש שנגרמו לו, כדי לצאת ידי שמים, רשאי ואין בכך משום ריבית.
 
3. הצמדת פיגור בתשלום חוב למדד / הרב שלמה דיכובסקי
          א.         המאחר בתשלום חוב שחייב לחברו, חייב לפצותו על ההפסדים שנגרמו מחמת ירידת ערך המטבע, מדין המבטל שדה של חברו.
          ב.         מלבד זאת, יש לחייבו מדין נהנה, וכן בתורת קנס על העוולה שבעיכוב הכספים.
          ג.          אמנם, למעשה יש לחייב רק במחצית ההפסדים, מדין פשרה.
          ד.         היות שהמעכב היה יכול לשלם בזמן ולא להתחייב בתשלום, יש לראות את התשלום עבור ההפסדים בדומה לריבית בדרך קנס, שאם לא מדובר בדרך הלוואה, אין בו איסור ריבית.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.