שנת תשע"ג | שבת פרשת לך לך

פרשת השבוע: גאולה בידי אדם או גאולה בידי שמים?

הפטרת פרשת לך-לך מסתיימת בהבטחה הבאה:

"אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם יְקֹוָק וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים: תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם וּסְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם וְאַתָּה תָּגִיל בַּיקֹוָק בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל" 
                                                                        (ישעיהו מ"א יד-טז).

(המורג החרוץ הוא לוח עץ גדול, ובצידו התחתון נעוצים להבים קצרים מרובים. לוח זה נרתם לבהמה ונגרר במעגלים על גבי התבואה על מנת להפריד את הדגן מן המוץ). 

נבואה זו מזכירה לנו את נבואתיהם של נביאים נוספים.

הראשון הוא יואל שכנראה קדם לישעיהו וז"ל:

"קִרְאוּ זֹאת בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה: כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי: ... הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם יְקֹוָק בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ" (יואל ד' ט-יד).

השני הוא מיכה בן דורו של ישעיהו וז"ל:

"קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים וְהַחֲרַמְתִּי לַיקֹוָק בִּצְעָם וְחֵילָם לַאֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" (מיכה ד' יג).

הקריאה "לדוש" את הגויים במלחמת הגאולה, משמעותה כי הגאולה תבוא כאשר לעם ישראל יהיה צבא. צבא מנצח בשדה הקרב בסייעתא דשמיא. מדובר בהחלט בגאולה של התעורתא דלתתא =בעשיה אנושית. ההפתעה הגדולה היא דווקא בנבואתו של הנביא ישעיהו, שהרי הוא קרא בהתחלת ספרו קריאה הפוכה לקריאתו של הנביא יואל וז"ל:

"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב' ד).

בוודאי שנבואתו של ישעיהו בהפטרה שלנו שונה לחלוטין מנבואתו לדורו של חזקיהו:

"וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ וְחֶרֶב לֹא אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ" (שם ל"א ח).

ויכוח זה התעורר מחדש עם הקמתה של התנועה הציונית והניסיון לקומם את עצמאות ישראל בהתערותא דלתתא, כפי שגם קרא הגאון מוילנא לתלמידיו בראשות רבי מנחם מנדל משקלוב. המתנגדים קראו לחכות בסבלנות לגאולה ב"בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ".

הפתרון לסתירה לכאורה בנבואת ישעיהו, נמצא כנראה בהבנה אליה הגענו בדברינו לפרשת ואתחנן תשע"א. שם הסברנו כי כל הנבואות הנמצאות בפרקים מ'-ס"ו בספר ישעיהו נאמרו בתקופת מנשה, כאשר היה ברור לכל, כי חזקיהו לא זכה להיות המלך המשיח והגאולה נדחתה לעתיד לבא, אחרי חורבן בית ראשון. אז ורק אז, יוכל עם ישראל לקבל שוב גאולה המונהגת בידי בשר ודם, גאולה בה עם ישראל מקים מדינה עצמאית בעלת צבא מנצח, כל זה בסייעתא דשמיא.

הבה נתפלל כי נזכה בקרוב ונהיה ראויים גם להמשך שלבי הגאולה

ובסופם יבנה בית המקדש על הר הקודש בירושלים ועמים רבים יאמרו זה לזה:

"לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְקֹוָק אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו

כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְקֹוָק מִירוּשָׁלִָם" (שם ב' ג).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר