English | Francais

Search


שנת תשע"ה | שבת פרשת חיי שרה

חמדת הדף היומי: יסוד תפקידו של בית הדין לגיור

הרב דניאל סגרון

אחת השאלות הבוערות בימינו היא שאלת בתי הדין לגיור, איזה בית דין יכול לגייר ומדוע דווקא הוא. אך לפני הדיון ההלכתי במעמד בית הדין לגיור, שומה עלינו להבין מדוע יש צורך בבית דין ומהו תפקידו המיוחד של בית דין לגיור.

הגמרא ביבמות (מ''ו ע''ב) מלמדת אותנו שכדי לגייר צריך בית דין:

    "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גר צריך שלושה - משפט כתיב ביה".

והקשה מו"ר הרב שאול ישראלי זצ''ל (חוות בנימין סימן ס''ז) מספר שאלות שמתוכם נעמוד על מהותו הייחודית של בית הדין לגיור:

א.   מדוע בכלל צריך שלושה ולא מספיק שעדים יעידו שהגר מל, טבל וקיבל על עצמו עול מצוות?

ב.   לשון הגמרא (יבמות כ''ד ע''ב) הוא 'לא קיבלו גרים בימי דוד ושלמה'. וקשה: "אם הפירוש של 'בפני שלושה' היינו שצריכה הגירות נוכחות של שלושה, כי אז הלשון 'קבלה' אינו הולם, שאין זה תלוי בקבלתם, אלא במעשה הגירות שהאיש עושה בעצמו"?

ג.    הגמרא בקידושין (ס''ג ע''ב) שדנה לגבי מקדש אישה לאחר שהוא יתגייר, אומרת שאין הדבר בידו כי 'מי יימר דמזדקקו לי הני תלתא'. וקשה: "מה תוכן 'ההזקקות', הרי יכול להצהיר בפני שלושה מישראל מבלי שיבקש את הסכמתם, או אפילו בפני שלושה דיינים מומחים שיושבים במושב ב''ד, שמקבל על עצמו כל תרי''ג המצוות ודקדוקיהם. וכן יכול הוא לקפוץ ולטבול בפני שלושה ויאמר שמגייר עצמו, ומי מעכב בידו"?

מתוך קושיות אלו, ורבות נוספות, יוצא הרב ישראלי לבאר ולברר את תפקידו הייחודי של בית הדין בתהליך הגיור:

"ברור אם כן, שיסוד עיקרי הגירות כתנאי ראשון, הוא שכלל ישראל מסכימים לקבל אותו לקהלם, וזה מתבטא בזה שבית הדין, שהוא בא כוחם של עם ישראל, מחליטים לקבלו, שמודיעים לו מקצת המצוות והוא מקבלם בפניהם. ועל כן, כל עוד לא נתקיים תנאי זה, אין בכל פעולות הגירות מצדו כל ממש".

לכן, אומר הרב ישראלי, עיקר מהותה של הגירות היא ההודעה של בית הדין, הנציג הנאמן של עם ישראל, שהעם היהודי מוכן לקבל את הגר לתוך שורותיו, לאחר הסכמת הגר.

משכך, מחדש הרב, כל שאר הפעולות של הגירות הם רק ביטוי של הסכמות של הגר להיות חלק מעם ישראל:

"ועל כן גם עיקר מה שצריך שיהא בפני ב''ד, הוא שקבלת המצוות מצדו שתיעשה בפני הב''ד הוא גילוי דעת שמסכימים לקבלו כגר. ואילו הפעולות מצדו שלאחר כך, המילה והטבילה, מספיק שיהיו בפני שני עדים, שמאשרים שהוא מצדו עשה את הנדרש לכניסתו לכלל ישראל. היסוד העיקרי המכריע בגירות הוא, אפוא, הכניסה לכלל ישראל. משום זה הוא שצריך שלושה שהם ב''ד שמקבלים אותו בהסכמתו. הפעולה מצדו אינה אלא תנאים הכרחיים לביטוי ההסכמה שמצדו".

על פי יסוד נפלא זה מנהיר לנו הרב ישראלי הלכה עמומה נוספת הקיימת בהלכות גירות. הגמרא אומרת (יבמות כ''ב כ''א) ש''גר שנתגייר כקטן שנולד דמי'', אך היא לא הביאה לכלל זה שום מקור. ועוד, אם נתבונן נראה שכלל זה מופיע רק בהקשר קורבה ולא בענייני ממונות, למשל. ולפי האמור לעיל הדברים מבוארים כמין חומר:

"בזה מושטת לנו בקנה התשובה למה שנתקשו האחרונים מהו המקור להלכה זו ושמפליא ביותר שחז''ל לא מצאו לנכון לציין זאת, כפי הנראה מרוב פשיטותו. דלפי האמור, הרי זה מפורש בדברי רות שאמרה 'עמך עמי', שתוכן הגירות הוא בעיקרו עזיבת העם שמנו בא וכניסתו לעם ישראל. ומכיוון שגירות פירושה כניסה לעמ''י, לא רק קבלת תורתו, הרי פשוט ומובן שבזה מתנתקים כל ההקשרים המשפחתיים שקשורים עם הזהות הלאומית הקודמת, שאם הגר הוא בן עם ישראל אינו יכול להיות בו בזמן גם שייך למשפחה שהיא חוליא אחת של העם ממנו בא. ממילא גם מובן שאין אומרים 'כקטן שנולד' לגבי נכסים וכיו''ב כי רק בנוגע להשתייכות הלאומית, שנובעת מקשרי המשפחה הוא שנאמר דבר זה אבל לא לשום עניין אחר זולתו".

 

סיכום

מבאר הרב ישראלי זצ''ל שמהותו של בית הדין לגיור הוא היותו נציג של עם ישראל, הנציג הממונה על דלת הכניסה לעם היהודי, ומחליט לקבל את אותו גר שמוכן לעזוב את הלאומיות הישנה שלו ולדבוק מכאן ואילך בלאומיות של עם ישראל.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

לע"נ

כל הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

 
לע"נ

 מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

  

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.