English | Francais

Search


שנת תשע"ה | שבת פרשת חיי שרה

שו"ת במראה הבזק: מכירת אדמה לנוכרים בארץ-ישראל כיום



(מתוך ח"ה)

 

ירושלים, ישראל                                              Jerusalem, Israel

טבת תשס"א

 

שאלה

א.         האם מותר למכור כיום אדמות לערבים, כאשר הסיבה היא המחיר הגבוה שהם מציעים?

ב.         האם לעורך-דין מותר לסייע במכירה כזו, בגלל הנימוק שאם הוא לא יעשה זאת, יעשו זאת בין כך אחרים?

ג.          האם מותר ליהודי למכור קרקעותיו שנמצאות בתוך שטח מיושב ערבים? האם ניתן להשתמש כאן בנימוק של "מציל מפי הארי"?

ד.         האם מותר למכור קרקעות לחברות היי-טק, כמו סיסקו ואינטל או אחרות, לבנייני תעשיה או משרדים, כאשר חברות הללו הם בבעלות נכרים?

 

תשובה

א.         יש בעיה חמורה במכירה גמורה לנכרים של קרקע בא"י, ולכן צריך כל מקרה פרטי להישקל לגופו של עניין.

ב.         כאשר מטרתם של הקונים היא לעקור את עם ישראל מארצו, אסורה המכירה באיסורים חמורים1.

ג.          אך ורק במקום שהחשש שבסעיף ב אינו רלוונטי, מותר למכור לערבים קרקע שנמצאת במרכז שכונה ערבית, בתנאי שאינו מוצא קונים יהודים, ואינו יכול להשכירו לערבים. אף במקרה כזה, מן הראוי לעשות כל מאמץ שלא למכור2.

ד.         אסור לסייע לישראל במכירת קרקע לנכרי כאשר יש בה משום איסור "לא תחנם"3.

ה.         מותר למכור לחברות היי-טק קרקעות לצורך תעשיה ומשרדים4.

 

______________________________

 

1  איסור "לא תחנם" (דברים ז, ב) נדון באריכות בפוסקים בהקשר להיתר המכירה, ובאחרונה בהקשר למסירת שטחים מא"י לצורכי "הסכמי שלום". סיכום השיטות השונות וההיתרים נמצא ב"תחומין" (ב, עמ' 193) במאמרו של הר"י ורהפטיג וב"תחומין" ח במאמר של הרב"צ קריגר. הוויכוח בעניין מסירת שטחים מופיע ב"תחומין" י (עמ' 34) במאמרו של הגר"ע יוסף, ושוב באריכות ב"תורה שבע"פ" (טו, עמ' כו-לו). גם ב"ספר השמיטה" לגרי"מ טיקוצינסקי (ח"ב פרק י). מנויים כל ההיתרים שהובאו בפוסקים בעניין זה, כגון בישמעאלים שאינם עובדי ע"ז, באונס, כאשר כבר יש לגוי קרקע, כשיש הנאה ליהודי מזה, וכשמחליף כנגד קרקע אחר, שנויים במחלוקת. בגלל מחלוקות אלה כשבאו הפוסקים להתיר את מכירת הקרקעות לענין שביעית המכונה "היתר המכירה", התנו היתרם בכך שתהיה זו מכירה לזמן, כסניף נוסף להיתר. ואף על זה חלקו ה"חזון אי"ש" וסיעתו. על-כן נראה שבמקרה שאין בו סיבות מיוחדות, בוודאי אין מקום להתיר מכירה לגוי, אפילו מוסלמי, ובפרט במקום שנראה, שכוונתו של הקונה לפגוע בישראל, כפי שניכר בעובדה שהוא מוכן לשלם כל מחיר. וראוי להוסיף שאם בעקבות קניין הגוי תתעורר סכנה ליהודים, במישור הפרטי או הציבורי, הרי שיש במכירה זו גם איסור משום "לא תעמוד על דם רעך". סכנה זו חמורה שבעתיים כיום, בתקופה של טרור ופיגועים.

יתכן שבעקבות הקמתה של מדינת ישראל והחלת רבונות ישראלית בכל שטחי המדינה, יש מקום לעורר דיון מחודש בנושא "לא תחנם". בספר "שמיטה ממלכתית במדינת ישראל" לרב זאב ויטמן (פ"ב סע' ח, א) מערער המחבר על  היתר המכירה מכוח קיומה של רבונות זו. טענתו היא שלא ניתן להפקיע את מצוות שביעית, מכיוון שהרבונות הישראלית נשארת. הוא מוכיח את טענתו  מדברי הראי"ה בשו"ת "משפט כהן" (סי' סח) שחידש, שבגוי שכבר גר בארץ אין איסור "לא תחנם", והיקשו עליו שהנה יש איסור לא תחנם בז' אומות שגרו בארץ, והשיב הראי"ה שכיון שנכבשה הארץ, בטלו מגוריהם הפרטיים של שבע אומות, ומכאן ואילך אסור לתת להם חניה. הוכיח משם הרב ויטמן, שדעת הראי"ה, שרבונות ציבורית מפקיעה בעלות פרטית. לענייננו מוכח משם שלאחר שחלה רבונות ציבורית, עדיין יש איסור "לא תחנם", שהרי תשובת הראי"ה הייתה, שיש איסור לא תחנם בז' אומות אחר הכיבוש, למרות שיש כבר רבונות ישראלית.

2  בספר "כפתור ופרח" (פרק י) דן מחברו במקרה כזה ומחדש שמותר למכור קרקע שנמצא במרכז איזור נכרי, על מנת לעבור למקום אחר. ויש שחלקו עליו והוכיחו, שאין להתיר במקרה כזה, ועיין "הר צבי" בתוך הס' "כרם ציון" (שביעית סי' א) שיישב דבריו. אמנם ניתן לצרף כאן גם את שיטותיהם של הרבנים הראשיים לישראל שבישמעאלי אין "לא תחנם", כפי שמאריך להוכיח הגר"ע יוסף בתושבע"פ הנ"ל, וכן הסכים הראי"ה קוק (שו"ת "משפט כהן" סי' סג), בצירוף עוד היתרים, והגריא"ה הרצוג ("תחומין" ג, עמ' 173 אף בלא היתרים נוספים, והרב נ"א רבינוביץ בספרו "יד פשוטה" (הלכות ע"ז פ"ו). גם יש שהתירו, כשהמכירה היא לטובת היהודי ("ישועות מלכו" יו"ד סי' נה ו"תורת יהונתן"). אך "הר צבי", "חזון אי"ש" ו"בני ציון" חלקו עליהם. גם יש פוסקים שהתירו למכור לערבי כאשר כבר יש לו קרקע אחר בארץ. על-כן יש מקום לצרף את כל ההיתרים הללו כדי להקל במקום שבו, אם לא ימכור לערבי, יפסיד את הקרקע. אמנם כל-זה בתנאי שאינו יכול למכור לישראל אחר או למצוא דרכים אחרות כדי להמשיך ולהחזיק בקרקע. בימינו, כשיש ארגונים יהודיים שעוסקים בקניית אדמות כאלה, ודאי שצריך לפנות אליהם בתחילה. מכל מקום עדיף להשכיר את הקרקע לערבי, שאין זה אלא איסור דרבנן, מאשר למכור לו, שהרי יש במכירה כזו חשש איסור תורה.

3  אף כשאין איסור דאורייתא של "לפני עיוור", דהיינו בחד עברא דנהרא, שאפשר למצוא עו"ד אחר בלא הוצאות נוספות, ישנו איסור דרבנן של מסייע לדבר עבירה, כפי שהכריע הש"ך (שו"ע יו"ד סי' קנא, ס"ק ו). וישנם מקרים שבהם יתכן שאין איסור מסייע, כגון במומר. ה"דגול מרבבה" (שם) העמיד דבריו בכל חוטא במזיד שאין מצוה להפרישו. ובשו"ת "בית יצחק" (או"ח סי' כט) הרחיב את היתרו של הש"ך למומר לאותה העבירה, שאין מצוה להפרישו אלא "הלעיטהו". ויעויין עוד ב"יביע אומר" (ח"ב או"ח טו) וב"אגרות משה" (יו"ד סי' עב). אמנם פוסקים רבים החמירו במומר ובמזיד, וגם צ"ע מה הדין בתינוקות שנשבו, ולכן ראוי להחמיר בזה. ועיין ב"מלומדי מלחמה" לרב נ"א רבינוביץ שלפי דבריו שם האיסור הוא מדאורייתא גם במה שאנו מכנים "חד עברא דנהרא".

4  היתר זה נובע מצירוף כמה מן השיטות שהזכרנו קודם:

א.     מכירה לטובת היהודי, בפרט במקרה זה שהוא טובת היישוב, שחברות מחו"ל ישקיעו בארץ ויפתחו את הכלכלה, דבר שגורם לחיזוק תושבי המדינה ולחיזוק אחיזתנו בארץ-ישראל.

ב.     כאשר הגויים הקונים אינם עובדי ע"ז, דהיינו מוסלמים - ולכמה שיטות אף נוצרים אינם עובדי עבודה זרה - ראה "תחומין" (ד, עמ' 174) דעת הגריא"ה הרצוג, וראה "תחומין" (ח, עמ' 368) מאמר מהר"ש אבינר ובשו"ת "במראה הבזק" (חלק א תשובה נט, כב במהדורה ראשונה).

ג.     כשהגויים נמצאים בחו"ל, ומסתבר שהבניינים לא ישמשו גם בעתיד לצורך מגוריהם, יש שמתירים זאת (הגר"י פרלעא בסה"מ לרס"ג ל"ת יג, יד והר"י ורהפטיג  חיזק את דבריו).

ד.     מכיוון שבחברות הנ"ל עובדים בדרך כלל יהודים, ולמעשה רק הבעלות הפורמלית על הקרקע היא של נכרים, לא ניתנת אחיזה בקרקע לנכרים. (סברה דומה כתב הגרצ"פ פרנק ב"כרם ציון" סי' ג).

ה.     יתכן שבחברה בע"מ לא נאמרו כלל איסורי התורה הנ"ל, ואפשר לצרף את השיטות שסוברות כך, ובפרט שמצוי שבחברות כאלה ישנם יהודים רבים שנמנים עם מחזיקי המניות. עיין סיכום השיטות בקובץ "דברי משפט" (ח עמ' קמה) במאמרו של הרמ"פ זונדר.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

לע"נ

כל הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

 
לע"נ

 מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

  

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.