English | Francais

Search


שנת תשע"ה | שבת פרשת וישב

פרשת השבוע: שש מי יודע?

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"

הביטוי "ארבע אימהות" נשתרש ונתקבע במסורת ישראל, בגלל הפיוט המופיע כתוספת להגדה של פסח.

מקורות בדברי חז"ל מזכירים שש אימהות.

נצטט את המדרש: "שש כנגד ששה סדרי משנה, זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, וטהרות, שש כנגד ששת ימי בראשית, שש כנגד שש אימהות, שרה רבקה רחל ולאה בלהה זלפה, א"ר הונא שש כנגד שש מצות שהמלך הוא מוזהר עליהם ומצווה, דכתיב (דברים י"ז) לא ירבה לו נשים לא ירבה לו סוסים וכסף וזהב לא ירבה לו מאד, (דברים ט"ז) לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקח שחד" (אסתר רבה (וילנא) פרשה א).

בהמשך הדברים נחזור אל מדרש זה.

נשתדל לברר את מעמדן של בלהה וזלפה, וממילא יתבררו לנו גם סוגיות נוספות.

 

בלהה וזלפה מכונות בכתוב בארבעה כינויים:

בראשונה הן מופיעות כשפחות וז"ל הכתוב:

"וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ:  וַיִּתֵּן לָבָן לָהּ אֶת זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ לְלֵאָה בִתּוֹ שִׁפְחָה" (בראשית   כ"ט כג-כד, עיינו גם שם כח-כט).

לאחר מכן אנו מוצאים כינוי חדש:

 "וַתֹּאמֶר [רחל] הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה"
                                                                                           (שם, ל' ג).
זילפה ממשיכה לשאת בתואר שפחה.

בפרשת וישלח מקבלת בלהה תואר נוסף וז"ל הכתוב:

"וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר" (שם, ל"ה כב).

 

בתחילת פרשת וישב מכונות בלהה וזלפה בתואר מפתיע:

"אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו ..." (שם, ל"ז ב).  

 

נציע את ההסבר הבא. בני משפחת אברהם היו כולם מלכים, מלכות נסיכים ונסיכות. מלכים ובני מלכים נהגו בכל הדורות לשאת יותר מאשה אחת, כחלק מההקשרים השלטוניים והדיפלומטים שלהם. לא כל הנשים היו בדרגה שווה. ראשונה לכולן הייתה אם המלך הנוכחי, או אם יורש העצר - המלך הבא. שאר נשותיו של המלך או הנסיך, היו כפופות לה ובמעמד של שפחות או אמות=אמהות.

בנותיו של לבן מאשתו הבכירה היו רחל ולאה. כל אחת מהן כנסיכה, קיבלה כבת לויה נסיכה אחרת ממעמד יותר נמוך (יש מקורות במדרש לפיהם גם בלהה וזלפה היו בנות לבן).

אחד הסממנים למלכות, בכל התנ"ך, הוא המושג פילגש. לשיטת הרמב"ם להלכה (ויש לשיטה זו תימוכין רבים גם בפשט הכתובים) רק למלך מותר לשאת פילגש. כינויה של בלהה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, מקבע את מעמדו של יעקב כמלך ונותן משמעות של תביעת מלכות למעשהו של ראובן (רבה של בריטניה הרב יוסף צבי הרץ זצ"ל (עיינו חמדת ימים ויגש תשע"ב). יתכן וזה המקור לסוף דברי המדרש (אסתר רבה) שצוטט לעיל.

מאחר וקיים חשש רציני כי מעמדן של נשים מסוג זה יפגע וזכויותיהן יגרעו, בנישואיה של אמה עבריה, (לאחר יעוד)  מדגישה התורה:

"אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כ"א י).

לכן, פרשתנו מציינת ומבהירה! יעקב אבינו נהג בכל נשיו, כרעיות. גם בלהה וזלפה הן "נְשֵׁי אָבִיו" של יוסף. הן אימהות ולא אַמהות.

 

שלמותה של המשפחה היהודית, יחסי הכבוד, הקשרים הטובים והאמון בין ההורים,  ובינם לבין הילדים, היוו מאז ומעולם ערכי צאן ברזל של עמנו.

לקראת חג החנוכה בה אנו מדליקים אור "נר איש וביתו" נחזק ערכים אלה.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

לע"נ

כל הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

 
לע"נ

 מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

  

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.