English | Francais

Search


שנת תשע"ה | שבת פרשת וישב

חמדת הדף היומי: כהן שמותר לשאת גרושה, איך זה יתכן?

הרב עקיבא כהנא

משנה ביבמות (עו ע"א) כותבת (על פי הפסוק בדברים כג, ב) שפצוע דכא וכרות שפכה אסורים לבא בקהל, אך למרות זאת הם מותרים לשאת גיורת ושפחה משוחררת, זאת מכיוון שגיורת ושפחה משוחררת לא נחשבים 'קהל ה'' לעניין זה.

 

הגמרא מסתפקת אם הותר לפצוע דכא שהוא גם כהן לשאת גיורת, שהרי לכהן שאינו פצוע דכא אסור לשאת גיורת.

 

רב ששת מסיק שכמו שלפצוע דכא ישראל התירו נתינה1 האסורה לישראל, זאת מכיוון שאינו בקדושתו. כך גם כהן מותר לשאת גיורת ומשוחררת מכיוון שכשהוא פצוע דכא הוא לא נשאר בקדושתו. הגמרא מביאה שתי לישנות בדברי רבא שתולות את דינו של רב ששת בשאלה האם באמת נתינה אסורה לישראל מדאורייתא, ואז ניתן ללמוד מכך לכהן, או שנתינה אסורה מדרבנן ולא ניתן ללמוד מכך לכהן.

 

נחלקו הראשונים כיצד לפסוק. רמב"ם (איסורי ביאה טז, א) ושולחן ערוך (סימן ה, סעיף א) פסקו שמותר לכהן לשאת גיורת, כמו שהותר לישראל לשאת נתינה האסורה לו.

 

בעל המאור (כד עמוד ב) כותב שזה ספק, ולכן למרות שאנו מתירים נתינה לישראל שהוא פצוע דכא, לא נתיר גיורת לפצוע דכא כהן.

 

בירושלמי (ח, ב) דנים אם פצוע דכא מותר גם בממזרת. הרמב"ם פוסק (איסורי ביאה טז, ב) שלמרות שלפצוע דכא כהן הותר לשאת גיורת, מכל מקום פצוע דכא אסור בממזרת, ומנמק זאת כיון שאסורה מהתורה. הראב"ד חולק עליו וסובר שפצוע דכא מותר בממזרת כמו שפצוע דכא כהן מותר בגיורת, וכן שהסיקו בגמרא שלאו בקדושתיה קאי. ומקשה על הרמב"ם מילא נתינה לישראל סובר הרמב"ם שהיא איסור דרבנן, אבל גיורת אסורה לכהן באיסור דאורייתא, ואם הרמב"ם מתיר אותה לכהן, מוכח שפצוע דכא אינו בקדושתו, אם כן מדוע אינו מותר בממזרת?

 

מגיד משנה מבאר שלרמב"ם למרות שפצוע דכא כהן הותר בגיורת, אין זו ראייה להתיר פצוע דכא בממזרת, כיון שגיורת הוא לאו שאינו שווה בכל (איסורה הינו רק לכוהנים). לכן לדעת הרמב"ם פצוע דכא כהן מותר בגיורת, אך פצוע דכא אסור בממזרת. המגיד משנה לא מבאר מהו טעמו של הרמב"ם לחלק, אלא רק מדוע לא ניתן ללמוד ממזרת מגיורת. כמו כן הוא לא מבאר כלל מדוע נתינה מותרת לפצוע דכא ישראל. וראה עוד על כך במרכבת המשנה (איסורי ביאה טז, ב).

 

חלקת מחוקק (שם סק"א) מבאר שפצוע דכא כהן אינו נחשב כלל ככהן, ומותר לו לשאת גרושה, וזונה או חללה (בתנאי שהיא עצמה מותרת להינשא לפצוע דכא), וכמו כן מותר לו להיטמא למתים, והוא אינו יכול לשאת את כפיו. מעשה רוקח (על הרמב"ם שם) כותב שאסור לו להיטמא למתים כיוון שמה שאמרו שאינו בקדושתו הוא רק לעניין יוחסין. אמנם, אכן יהיה מותר לפצוע דכא כהן לשאת גרושה (בתנאי שהיא מותרת לו, כגון שהיא גיורת או נתינה).

 

ערוך השולחן (שם סק"ב) מבאר באופן קצת שונה שלדעת רמב"ם כהן פצוע דכא אינו נחשב כהן לענייני אישות, כי כיון שאסור לו לבא בקהל, איך ניתן לומר שיש לו איסורי כהונה? לכן באיסורי כהונה הוא וודאי מותר, אבל באיסורים האסורים גם לישראל לא הותר כלל (להבנתו בשיטת הרמב"ם נתינה הוא איסור קל לישראל, אבל איסור אחר כלל לא הותר לפצוע דכא גם ישראל). לדעתו וודאי שכהן פצוע דכא יהיה מותר בגרושה באופן שאינה ישראלית. בצפנת פענח חילק בין סוגי איסורי הכהונה, ולדעתו איסור גרושה לכהן אינו מצד קדושת הכהן, אלא מצד עצם זה שהוא כהן, וממשפחת כוהנים, ולכן יחול גם על כהן פצוע דכא.

 

סיכום: פצוע דכא ישראל מותר בנתינה, הגמרא ביררה האם מזה ניתן ללמוד שפצוע דכא כהן מותר בגיורת, ובזה בעל המאור פסק שאסור, ואילו הרמב"ם פסק שהוא מותר בגיורת. עוד פסק הרמב"ם שפצוע דכא אסור בממזרת. לדעת ראב"ד פצוע דכא מותר גם בממזרת.

בדעת הרמב"ם - לדעת ה'חלקת מחוקק' פצוע דכא אינו כהן כלל, לשום דבר ועניין, ומעשה רוקח וערוך השולחן חולקים, ולדעתם אין לו קדושת כהונה רק לענייני יוחסין. 

 

______________________________________________________

 

 

[1] איש או אשה מן הגבעונים שהתגיירו בימי יהושע. נקראים "נתינים" על שם הכתוב (יהושע ט, כז): "ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים". יהושע ודוד גזרו על הנתינים שלא יבואו בקהל ישראל, כלומר, שלא יבואו בקשרי חיתון עם עם ישראל (מתוך: מושגים תלמודיים בפרוייקט השו"ת).

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

לע"נ

כל הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

 
לע"נ

 מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

  

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.