שנת תשע"ו | שבת פרשת בהעלותך

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: הפרשה בהלכה - תקיעה בחצוצרות

לפי פרשתנו מצות התקיעה בחצוצרות חלה גם בעת מלחמה ("וכי תבואו מלחמה בארצכם"), וגם בעת צרה ("על הצר הצורר אתכם"). יש מי שכרך שני אירועים אלה ביחד, ועל כן יש מי שהסתפק (אבני-נזר) אם במלחמת המצוה לכיבוש הארץ גם כן נצטוינו לתקוע בחצוצרות, שכן במלחמה זו הובטחנו שתבוא ישועה, ואין זו עת צרה. ראייה לכך ממלחמת יריחו, שבה נאמר "ויתקעו בשופרות" (יהושע ו,ב), ולא בחצוצרות.

מאידך גיסא, הרי נאמר "וכי תבואו מלחמה בארצכם", ואדרבה, יש מי שאומר (פרי-מגדים), שזוהי הסיבה לכך שבזמננו לא נהגו לתקוע בעת צרה, ומצות התורה אינה אלא בצרה המתרחשת בארץ ישראל, או על רוב ישראל.

בעת מלחמה תוקעים כשמתפללים. תפילה זו  היא כעין תפילת ראש השנה, ואומרים בה פסוקי מלכויות, זכרונות ושופרות. ויש שכתב שהתקיעות נעשות במקום המלחמה ממש, ולכך יש סימוכין מתיאורי מלחמות המכבים. גם כששבים מארץ אויב או לאחר הניצחון, קובעים יום שמחה ותוקעים בחצוצרות. את זאת קיים המלך יהושפט לאחר מלחמתו במואב ובעמון, "כי שמחם ה' מאויביהם, ויבואו ירושלים בנבלים ובכינורות ובחצוצרות אל בית ה' " (דהי"ב כ, כז-כח), ובעקבות זאת: "ויהי פחד אלקים על כל ממלכות הארצות בשמעם כי נלחם ה' עם אויבי ישראל, ותשקוט מלכות יהושפט וינח לו אלוקיו מסביב" (שם כט-ל).                                                   

ע"פ הערך חצוצרות בכרך טז

דיו לבא מן הדין להיות כנידון

זהו כלל במידת קל-וחומר, שהיא דרך לימוד לוגית, אחת מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן. כך, למשל, אמרו אחי יוסף אליו: "הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך... ואיך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב". אבל לא ניתן להוכיח בדרך זו על ישרותם של האחים מעבר לסכום הכסף שמצאו באמתחותיהם – הבא מן הדין (החמור) לא יכול להיות חמור יותר מן הנידון (הקל).

המקור לכך בסוף פרשתנו: "ואביה ירוק ירק בפניה, הלא תיכלם שבעת ימים" – אילו היה אביה של מרים כועס עליה, היתה נסגרת למשך שבעה ימים; אם כך, כמה ימים עליה להיסגר כשהקב"ה כועס עליה? לכאורה יותר, ובכל זאת עונשה של מרים היה: "תסגר שבעת ימים". החמור אינו חמור יותר מהקל.

אבל לולא כלל זה של "דיו", כמה ימים היתה צריכה להיסגר מפני כעסו של הקב"ה? הגמרא אומרת: 14 יום. מנין "שלפה" מספר זה? יש שפירשו שעונשו של הקב"ה הוא פי שניים משל אב ואם; יש שפירשו שבפרשת מצורע מבואר שיחידות ההסגר של המצורע, הן בנות 7 ימים כל אחת, ואין יותר משתי יחידות כאלו; ויש שכתבו שכך דרך הלשון כשרוצים להפליג במספר, מכפילים אותו.

ע"פ הערך דיו לבא מן הדין בכרך ז

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר