דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ו | שבת פרשת כי תצא

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: הפרשה בהלכה - אשת יפת תואר

חידה: היתכן דבר שמותר לישראל ואסור לבני נח? תשובה: כן! אשת יפת תואר. לישראל הותר - דיברה תורה כנגד יצר הרע; מוטב יאכלו בשר תמותות שחוטות, ואל יאכלו בשר תמותות נבלות. ולא הותר הדבר אלא במלחמה, אולי משום שעדיף שאת מאמצי הריסון יקדיש אדם בזמן מלחמה לכיוון אחר, ועל כן הותר מעט הרסן באיסור עריות (אף שגם לחושק ביפת תואר עוד נותרו סייגים רבים, כפי שנלמד מן הפסוקים).

איסורי עריות - ניחא (!) אבל מה באשר לאיסור הגזל מהנכרים, והרי בהיתר יפת תואר הותרה אפילו אשת איש, ומשום כך היא נקראת "אשת"? אכן, משום כך היתר יפ"ת לא נאמר אלא בשעת כיבוש מלחמה. כשם שבמלחמה הותר לכבוש שטחים ונכסים מידי עמים אחרים, כך הותר לקחת מהם שבי, ובכלל זה נשים.

אבל היתר מלחמה לא נאמר אלא לישראל! אמנם גם גויים קונים בקנין הנקרא "כיבוש מלחמה", אבל אין הדבר אומר שניתנה להם רשות לכבוש; רק אם עברו וכבשו - קנו. ממילא לגויים נותר לגבי אשת יפת תואר איסור הגזל, שהוא אחד משבע מצוות בני נח. זוהי הסיבה שלא הותרה יפת תואר לבן נח (סנהדרין נז,א).

יפ"ת הותרה רק במלחמה בנוכרים. כשיהודים נלחמים ביהודים (כמלחמות ישראל ויהודה בספר מלכים) לא הותר הדבר, שנאמר "כי תצא למלחמה על אויביך". גם אם במלחמה בין ישראל לנכרים נמצאת בין הנכרים בת ישראל (כגון בת לאם יהודיה), אין היא מותרת.

כמובן, כל דיני יפ"ת אינם נוהגים בימינו, כיון שההיתר הוא רק במלחמת רשות, ובימינו - כיון שאין לנו לא מלך ולא סנהדרין - אין לנו מלחמות רשות. מלחמות ישראל בדורנו, כולן, הן מלחמות מצוה, ובאלו לא הותרה אשת יפת תואר.

ע"פ הערך יפת תואר בכרך כה