שנת תשע"ז | שבת פרשת בראשית

פרשת השבוע: מה פירוש להתחיל? או קיצור תולדות האנושות!

פרק זמן ארוך מאוד של ההיסטוריה האנושית מסופר בפרשיות בראשית ונח. פרשות אלה מובילות אותנו מאדם הראשון והבריאה ועד לאברהם אבינו והנחת היסודות לעם ישראל, שמופיעים לראשונה בסוף פרשת נח.

מה הייתה טעותו הראשונה של אדם הראשון שגרמה בסופו של דבר לגירוש מגן העדן ולירידה הגדולה מבחינה רוחנית של כלל האנושות? רבים וטובים דנו בשאלה ורובם הגדול נטה לכיוון של מה שמכונה 'החטא הקדמוני' - האכילה מעץ הדעת בהסתת הנחש.

(לא כתבנו בהסתת האישה כדי לא ליפול בפח שאדם הראשון נפל בו, טעות ש"זיכתה" אותו בביקורת של חז"ל "כאן כפר בטובה" עיינו ברש"י ג' יב).

לא נוכל להסתפק בהסבר זה, שהרי אנו מאמינים שללא טעות אישית, בבחירה החופשית, לא היה הנחש יכול להסית.

כדי להבין היכן טעה אדם הראשון, נעיין קודם במעשיו של אברהם.

בתחילת פרשת לך לך מצינו כי לאחר שהקב"ה ציוה על אברהם ללכת, הגיעו אברהם ובני ביתו ארצה כנען כמתואר בכתוב:

"וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר  עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן: וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ: וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק הַנִּרְאֶה אֵלָיו: וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְקֹוָק: וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה". (בראשית פרק י"ב ה-ט).

לפי זה, עם ההגעה ארצה אברהם הקים מרכז רוחני – "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק" - שבו עבדו את הקב"ה, אברהם ושרה לימדו את האנשים והנשים את יסודות האמונה בא-ל אחד, זאת כהמשך לעבודתם הרוחנית בחרן -"וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר  עָשׂוּ בְחָרָן". פעילות רוחנית זו מכונה בכתוב 'קריאה' – "וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְקֹוָק". אברהם, באמצעות הקריאה, לימד את הציבור כיצד "מתחברים" אל הקב"ה, כיצד נדבקים בו, על ידי הליכה בדרכיו ודבקות במידותיו: "מה הוא רחום, אף אתה רחום. מה הוא חנון, אף אתה חנון. מה הוא צדיק, אף אתה צדיק. מה הוא גומל חסדים, אף אתה גומל חסדים"- דרך הצדקה והמשפט.

נשווה לאדם הראשון. מיד אחרי יצירתו מספר הכתוב:

"וַיִּצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב' יט-כ).

אנו לומדים כי הדבר הראשון שאדם הראשון עשה (עוד לפני שהייתה עימדו האשה) היה לקרא שמות.

בשונה מאברהם, אדם הראשון לא קרא בשם ד'. ההבדל ושורש כל הטעויות הבאות הן תולדה של מעשה זה!

נוכיח זאת מהמקום בו התורה סיפרה לנו כי שם כן החלו לקרא בשם ד':

"וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְקֹוָק" (בראשית ד' כו).

רק לאחר הגירוש מגן עדן, ורק לאחר שקין רצח את הבל, נולד שת שהוא היה מייסד האנושות, אז החלה הקריאה.

חז"ל לימדונו כי קריאה זו הייתה ראשיתה של הכפירה בעולם. וז"ל המדרשים:

"אנוש. על שם וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה  (ירמיה טו יח), לפי שבימיו נעשה שם הקדוש ברוך הוא מחולל שעשה עבודה זרה" ומנעו עצמם מלקרוא בשם ד':

ד"א הוחל. התבטל, כמו לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ (במדבר ל ג), כתרגומו לא יבטל" (מדרש אגדה (בובר) בראשית פרשת בראשית פרק ד סימן כו).

"אז הוחל. לשון מרד, וכן הוא אומר הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ (בראשית י ח): לקרא בשם ה'. זה דור אנוש שהחלו לכפור" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק ד סימן כו).

בשבוע הבא נרחיב את היריעה וננסה להסביר כיצד אברהם אבינו שינה שוב את המגמה לכיוון האמונה והדבקות במידותיו של הקב"ה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר