|
 שנת תשע"ז | שבת פרשת ויקהל פקודישו"ת במראה הבזק: פתיחת מסעדה כשרה ביום טוב גם עבור גוייםמתוך ח"ו רומא, איטליה Rome, Italy שאלה אחת המסעדות הכשרות בעירנו רוצה לפתוח את שעריה ביום השני של ראש השנה (יום א' בשבוע), וייתכן שיבואו לא רק יהודים אלא גם גויים. במטבח עובדים גם גויים, עם כל הזהירות בבישולי עכו"ם. נשאלת השאלה: האם ובאלו תנאים יהיה מותר לבשל בשביל הגוי על ידי הטבח הגוי ביום טוב? תשובה הדרך הנכונה להפעלת המסעדה היא לפי סדר העדיפויות הבא: א. אם אפשר לבשל מראש (אפילו ביום טוב) מנות רבות יחד לכל מי שיבוא – יהודים ושאינם יהודים, ייתכן שהדבר מותר אף על ידי יהודי. ועל ידי גוי בוודאי יש להתיר1. ב. אם מגיע גוי למסעדה ויש צורך לבשל עבורו, יבשלו על ידי גוי כמה מנות יחד בקדרה אחת, אחת עבור הגוי והשאר עבור יהודים שיגיעו אחר-כך2. ג. אם אי אפשר, ויש חשש שהדבר יביא לחילול השם ולמריבה, מותר לומר3 לגוי שיבשל עבור הגוי4.אין לאפשר לגוי להזמין מראש מקום במסעדה, ואין להזמינו למסעדה, אבל אם בא – מותר להאכילו. ואם הטבח הקבוע5 הוא גוי מותר לכתחילה לגוי להזמין אוכל עבור עצמו מערב יום טוב6. לא טיפלנו כאן בבעיית גביית התשלום7, שלא הותרה מפני דרכי שלום; יש להסדיר את התשלום מראש, כלומר שהמסעדה תמכור "כרטיסים" מראש לארוחה, שיהיו תקפים לתקופה שבתוכה החג. כך תיפתר בעיית ההזמנה, בעיית השכר ביום טוב וגם בעיית הגבייה. 1 בישול אוכל לא כשר על ידי יהודי ביום טוב לצורך גוי אסור מן התורה, שנאמר "לכם" ולא לעכו"ם (ביצה כא ע"א). סברת "הואיל" (שהואיל ובישל עבור יהודים, גם אם באו גויים מותר להאכילם) יכולה להועיל להורדת האיסור מדאורייתא, ונחלקו בכך ראשונים. סברת "הואיל" רלוונטית רק אם האוכל המבושל הוא כשר. הר"ן (שם בדפי הרי"ף) סובר שהאיסור הוא רק מדרבנן, משום סברת "הואיל". בדעת הרמב"ם (יום טוב פרק א הל' טז) נחלקו הדעות: לפי ה"לחם משנה" האיסור הוא מהתורה, אף-על פי שאין חיוב מלקות. וכן סברו אחרונים נוספים, וכן סתם ה"משנה ברורה" (סי' תקיב, ועיין שם ב"ביאור הלכה"). לעומתם, שו"ת "אבני מילואים" (סי' ב) מסביר שלפי הרמב"ם אין אפילו איסור דרבנן בכהאי גוונא. 2 בישול של אוכל כשר על ידי יהודי עבור גוי ויהודי בקדרה אחת, לפי דעת המחבר מותר (שו"ע או"ח סי' תקיב סע' א), והרמ"א (שם) אוסר. וב"ביאור הלכה" (שם) החמיר שבתבשיל המצריך טרחה גם אם מבשל בקדרה אחת ליהודי ולגוי נחשב כאילו מבשל רק עבור הגוי. ויש שתמהו על פסק הרמ"א, עיין בדרישה ובט"ז (שם ס"ק ה). לכן יש להשתמש בטבח הגוי, כפי שצוין בשאלה. ובמקרה של ספק אם יבואו גויים, ייתכן שאף הרמ"א היה מתיר גם על ידי יהודי. 3 "ישועות יעקב" (סי' תצה ס"ק ד). לדעתו אמירה לגוי לבשל ביו"ט איננה אסורה כלל. עיין ב"מנחת יצחק" (ח"ב סי' קיח) דדעתו להקל באמירה לעכו"ם שיבשל באותה קדירה לגוי וישראל ביחד, משום דהוי שבות דשבות במקום דרכי שלום. [והוסיף להעיר שם שיש לשקול היטב אם להורות היתר זה הלכה למעשה מחשש שמא אנשים שלא יודעים טעם הדבר יבוא לזלזל ביו"ט]. 4 ישנה עצה נוספת, והיא למכור את החלק של הגויים ביום טוב לטבח הגוי, או לכל גוי אחר. אך לדעת הגרנ"א רבינוביץ אין להסתמך על פתרון זה לכתחילה, משום שהוא נעשה בדרך כלל בעורמה, דבר הגורם לזילות בכבוד יום טוב, ולכן עדיף להסתמך על הפתרונות ההלכתיים שהצענו. 5 גם אם הוא קבוע רק לחגים. 6 שהרי החשש הוא שמא ירבה בשבילו ויבוא לאיסור דאורייתא, כגון שיבשל עבורו אוכל טרף, ועל ידי גוי אין חשש כזה. עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה נו). 7 עיין ב"אגרות משה" (או"ח ב סי' סד), בשו"ע (או"ח סוף סי' רמד), ב"משנה ברורה" (שם ס"ק לה) וב"שער הציון" (שם ס"ק לה).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
ויקהל פקודי
ויקהל פקודי
