|
 שנת תשע"ז | שבת פרשת שופטיםשו"ת במראה הבזק: כשרות ה -Mascarpone, מאכל חלבי העשוי משמנת חלב עכו"ם(מתוך ח"ג) מילאנו, איטליה Milan, Italy מנחם אב תשנ"ד שאלה הנני פונה לכ"ת בשאלה בעניין כשרות מאכל חלבי נפוץ באיטליה בשם Mascarpone שנתבקשנו להשגיח על ייצורו. המאכל הזה עשוי משמנת מחלב עכו"ם. השמנת נפרדת מהחלב ע"י צנטריפוגה (כמו בעשיית חמאה), אך לאחר ההפרדה, כשהיא עדיין חצי עבה, עוברת סטריליזציה בחום של 138 מעלות צלסיוס, וע"י זה היא הופכת להיות נוזלית לגמרי (אך יותר סמיכה מחלב); אחר-כך מערבבים בה חומצה ציטרית לשם שימור, ומכניסים אותה לצנצנות. אחרי 20 דקות הצנצנות עוברות לקירור (מ0- עד 4 מעלות צלסיוס) ושם ע"י הקור המאכל הופך לצורת קרם למריחה, ז.א. Mascarpone. שאלתי איפוא: א. אם השמנת החצי עבה הנלקטת ע"י הצנטריפוגה כבר דינה כחמאה (עיין גם ערוך השלחן יו"ד קסו ס' כח); ב. במדה שהשמנת כבר יצאה מתורת חלב עכו"ם, אם ע"י החימום חוזרת היא לדין חלב, או, כיון שיצאה, שוב אינה חוזרת, כמו באיסורים אחרים. ועוד, כי עצם העובדה שכבר היתה עבה מוכיח שאין בה חלב טמאה, ולכן ע"י השגחה משעת העשיה, המאכל יהיה מותר גם למי שאינו אוכל חלב עכו"ם, כמו חמאה. תשובה ה"Mascarpone" שתהליך יצורו תואר על-ידי השואל, כשר לאכילה (כדין חמאה למקל בכך), אם מתקיימים התנאים הבאים: א. המוצר הנ"ל הוא עבה1. ב. עוביו הוא תכונה עצמית של המקפא גם בטמפרטורת החדר, ולא רק בקור מקפיא (כלומר הקירור המתואר ע"י השואל נחוץ רק לתהליך הייצור, ולא להעמדת המוצר). ג. אין לאותה החומצה המוספת לשמנת תפקיד בהקפאת/העמדת המוצר, והיא משמשת רק כחומר משמר2 [או לחילופין: יש השגחה של ישראל משעת העשייה3]. וטעם ההיתר: נחלקו אחרונים בדין שמנת שנלקטת בהיותה צפה על פני החלב - אם יש בה הקולא של חמאה שיצאה מאיסור חלב עכו"ם (למי שמקל בכך)4. ועיקר שניתן להקל בכך5, ובייחוד "במקומות רחוקים שאין לישראל מה לאכול"6. אך גם האחרונים המקילים לא הקילו אלא בשמנת עבה הדומה יותר לחמאה מאשר לחלב7, וקשה להכריע באותה השמנת ה"חצי עבה", כלשון השואל - גם מפני שהמושג "עבה" של האחרונים אינו מוחלט, ונתון לשיקול הדעת8, וגם מפני שמציאות "חצי עבה" שמתאר השואל, אינה ברורה די צורכה. ועם כל זה ניתן להתיר את המוצר הסופי, את ה"Mascarpone", המיוצר מתחילתו ועד סופו ע"י גוי. וטעם הדבר - אין צריך לומר שאם יתברר אצלנו דין השמנת להיתר, שאין לומר כאן שמהלך החימום וההתכה השיבה לדין חלב עכו"ם9, אלא אף אם נאמר שאת השמנת עצמה לא היה מקום להתיר, אִלוּ היה יהודי בא לאוכלה, עתה שעברה תהליך נוסף של חימום וכו' ביד הגוי10 ובאה לפנינו עבה - שוב יש לדמותה לחמאה, ומותרת למקילים בחמאה11. ________________________ 1 על-פי המתבאר בתשובתנו לקמן. 2 דאם לא כן עלולה לחול כאן גזירת "גבינות עכו"ם". 3 רמ"א יו"ד סי' קטו סעיף ב לגבי גבינות שעשאן הגוי בפני ישראל. 4 עיין ב"דרכי תשובה" (סי' קטו ס"ק לט). 5 כדעות שהובאו שם, וכן כתב ב"חכמת אדם" (כלל סז ס"ק ג). 6 לשונו של "ערוך השולחן" (סי' קטו ס"ק כח) שהזכירו השואל. 7 "חכמת אדם" הנ"ל. 8 וב"חכמת אדם" הנ"ל כתב: "אבל אם הוא עדיין צלול, ששותין בו קאווע, אסור לכו"ע, שהרי ידוע, שיש בו חלב הרבה, ואינו דומה לחמאה כלל". 9 וראיה ברורה לזה מפסק השו"ע (סי' קטו סעיף ג) ע"פ דברי רמב"ם: "ובמקום שאין מנהג, אם בשלה עד שהלכו צחצוחי החלב, מותרת", ובוודאי הותכה בזמן הבישול! 10 דאז נוכל לומר שמראש היתה דעת הגוי לייצר את המוצר הנ"ל מן החלב, ויותר כדין חמאה, מה שאינו כן אם ישראל היה עושה משמנת/חלב עכו"ם היה בדין מש"כ הרמ"א שם סוף סעיף א: "חלב של עכו"ם אינו מועיל, אם יעשו אח"כ גבינות או חמאה ממנה... וכל מה שנעשה ממנה, אסור". 11 ודומה לאותו המקפא שעושים העכו"ם, שהתיר ה"פרי חדש" (ס"ק כא). ודבריו מובאים ב"דרכי תשובה" (סי' קטו ס"ק מב).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
