שנת תשס"ז | שבת פרשת אחרי מות קדושים

שו"ת במראה הבזק

ג'ורג'יה, ארה"ב Georgia, USA
כסלו תשס"ד

דיני נגיעה וייחוד במשפחה שיש בה הורים חורגים

שאלה
כיצד יש לנהוג בדיני נגיעה וייחוד בין הורה חורג לילדי בן זוגו? מה הכללים בנושא חיבוקים ונשיקות?

תשובה
כשלבעל יש בנים מנישואין קודמים או לאישה בנות מנישואין קודמים1, יש לנהוג על-פי הכללים הבאים:
א. ייחוד
1. אם בני הזוג נישאו בזמן שגיל הבת או הבנות היה נמוך מ-3 2 וגידלו אותן מאז יחד, ועדיין לא הגיעו הבנות לבגרות גופנית או קרוב לכך3 – יש להתיר לבעל להתייחד עם הבת או הבנות4.
כנ"ל לגבי האישה והבנים – אם בני הזוג נישאו בזמן שגיל הבן או הבנים היה נמוך מ-9 5 וגידלו אותם מאז יחד, ועדיין הבנים לא הגיעו לגיל זה.
2. אם קיים אחד משני התנאים הנ"ל – יש להתיר במקום צורך, כגון כשאי אפשר להשאיר דלת פתוחה וכדומה, וכן יש להתיר בייחוד לפרקי זמן קצרים כשההורה הביולוגי יכול להגיע הביתה תוך זמן קצר6.
בייחוד ממושך – כשההורה הביולוגי נסע, למשל, מחוץ לעיר – ראוי להחמיר כשאפשר:
יש להשאיר דלת פתוחה7 או לדאוג:
לייחוד הגבר עם הבת או הבנות – שיימצא בבית עוד ילד (בן) מגיל 5 או גבר אחד ביום או שניים בלילה או שלוש בנות גדולות8 (הבנות הללו עצמן או בצירוף בנות של הבעל עצמו וכדומה) או שתי בנות – אחת בגיל שבין 3 ל-12 והשנייה יכולה להיות גדולה יותר9.
לייחוד האם עם בנים: שיהיו בבית שני בנים (מבנים אלה או אחרים) מגיל 5 ומעלה ביום או שלושה בנים כאלה בלילה, או שיש מלבד האם עוד שתי נערות או ילדה בגיל שבין 3 ל-1210.
3. כשחסרים שני התנאים הנ"ל – ראוי להיזהר כשאפשר גם בייחוד לפרק זמן קצר (ולהיעזר באחד מהפתרונות הנ"ל: דלת פתוחה, שלוש בנות וכו'), ובוודאי שראוי להיזהר בייחוד ממושך11.
ב. נגיעה רגילה (שאינה נגיעה של חיבה, כחיבוק ונישוק) – יש להקל12 בכל מקרה.
ג. חיבוק ונישוק:
1. אם הבעל התחיל לחיות עם הבנות כאב בהיותן בנות פחות מ-3, וכעת עדיין לא הגיעו הבנות לבגרות גופנית – יש להתיר.
כנ"ל לגבי האישה והבנים – כשבני הזוג נישאו בזמן שגיל הבן או הבנים היה נמוך מ-9 וגידלו אותם מאז יחד, וכעת עדיין לא הגיעו הבנים לגיל זה13.
2. אם קיים אחד משני התנאים הנ"ל – יש להתיר גם חיבוק ונישוק כשיש צורך בכך14.
3. כשחסרים שני התנאים הנ"ל – ראוי להחמיר15; אך גם המקל יש לו על מי שיסמוך16.
בכל השאלות הללו צריך להפעיל את השכל הישר, לדאוג לחינוך הילדים לתורה ומצוות מתוך אהבה וחיבה מצד אחד ואחריות וכובד ראש מצד שני.

_____________________________

1 יש להעיר ששאלה זו חמורה משאלות חיבוק, נישוק וייחוד עם בת מאומצת, מפני שבת אשתו היא אחת העריות האסורות מהתורה.
2 המקור להבחנה באיזה גיל התחילו לחיות כאב ובת הוא ב"ציץ אליעזר" (ו סי' מ פרק כא), והבסיס לכך הוא: א. ישנו חיץ רגשי טבעי בין אדם למי שגדלה אצלו כבת מגיל קטן; ב. כיוון שתחילת הקשר הייתה בזמן שלא היו האיסורים הנ"ל, המתחילים כשהבת בת 3. הבחנה דומה לזו, על סמך הנימוק הראשון וללא הגדרת גיל מדויק (אלא התייחסות לתחילת הקשר עם הילדה מגיל קטן) נמצאת בשו"ת "עשה לך רב" (ג סי' לט).
3 המקור להבחנה אם הבת הגיעה לשלב הקרוב לבגרות פיזיולוגית או לא הוא בגמרא (קידושין פ ע"ב – פא ע"ב) ושו"ע (אבה"ע סי' כא סע' ז).
4 לנימוקי ההיתר האמורים מצטרף היתרו של ה"אגרות משה" (אבה"ע ד סי' סד סע' ב), המתיר באופן גורף יותר על סמך הסברות הבאות: א. האיש חושש שכשאשתו תחזור לבית תשאל את הבת אם אירע דבר חריג; ב. כיוון שהוא מגדל ילדה זו וחש אחריות לגביה – לא ירצה לפגוע בה. הוא מביא הוכחה להיתרו גם לגבי חיבוק ונישוק וכדלקמן מהגמרא (סוטה מג ע"ב), המביאה דעה שלפיה: "חורגתא הגדילה בין האחין אסורה לינשא לאחין דמתחזיא כי

אחתייהו" – הרי שיש אפשרות שיחשבו שהבת החורגת היא אחותם בת אביהם, ומכאן שאביהם של אחים אלו מתנהג עמה ככל אב עם בתו, ואין יכולים לדעת מהתנהגותו שאין הדבר כך.
5 על סמך היסוד שבהערה 2, ובשינוי מגיל 3 לגיל 9, כיוון שבן עד גיל 9 אין חל עליו איסור ייחוד (כמו בבת עד גיל 3). ולגבי הסברא הנוספת שנזכרה שם (החיץ הטבעי), נראה שהדבר תלוי בגיל נמוך יותר, אך כיוון שאין לכך הגדרה ברורה, ולגבי הסברא האחרת ישנה הגדרה כזו (גיל 3 בבת ו-9 בבן), נראה שיש מקום להסתמך ולקבוע את הדין בנדון שלנו על-פי הגדרה זו.
6 הבסיס לקולא כשהאם בעיר ויכולה להגיע לבית בזמן הקרוב הוא בדעות שמותר לאיש להתייחד עם אישה אחרת לא רק כש"אשתו עמו", אלא גם כש"אשתו בעיר" – פירוט דעות אלו (והחולקים עליהן) ראה ב"אוצר הפוסקים" (ט עמ' 100‑101). במקרה זה אנו מצרפים דעות אלה לאחת הסברות להקל שבהערות 2 ו-3.
לגבי האישה עם הבנים, הבסיס להיתר ברור אף יותר, שהרי לגבי אישה ודאי יש היתר ב"בעלה בעיר".
יש להעיר שההיתר של "בעלה בעיר", ונראה שכל שכן בחידוש של "אשתו בעיר", אינו קיים במי ש"לבו גס בה", והיה מקום לומר שיחסי הורה עם ילדיו – גם החורגים או המאומצים – כלולים בהגדרה זו, לפחות כשגדלו אצלו מגיל צעיר; אך כיוון שאין הדבר ברור, כי ייתכן ש"לבו גס" הוא מצב שנוצר רק אצל איש ואישה שיחסיהם הם כשווים זה לזה – בני אותו מעמד במשפחה ואותה שכבת גיל, ובוודאי לגבי אם ובן יש לומר שלבו של בן אינו גס באמו, וכיוון שבנדון שלנו ישנם צדדים נוספים להקל, נראה שאין להחמיר בכך.
7 כשהדלת פתוחה אין איסור ייחוד – שו"ע (אבה"ע סי' כב סע' ט). וראה ב"אוצר הפוסקים" (ט עמ' 137‑139). ישנה מחלוקת לגבי דלת סגורה שאינה נעולה, וייתכן שבמקרה שלפנינו, שיש בו עוד נימוקים להתיר, יש לסמוך על דעת המקלים בזה, אם יש צורך בכך. ועיין שם (עמ' 139‑140), שההסתמכות על דלת פתוחה אפילו ממש, וכל שכן בסגורה ואינה נעולה, הנה בעייתית בשעות מאוחרות, כשהבית חשוך ואין עוברים ושבים בסמוך.
8 בהסתמך על דעת הרמ"א (שו"ע אבה"ע סי' כב סע' ה). ונראה שבמקרה כזה, כיוון שישנם נימוקים נוספים להיתר (אחד הנימוקים שבהערות 2 ו-3 וכן היתרו של ה"אגרות משה"), יש להתיר גם לספרדים לסמוך על הרמ"א, שאיש אחד מתייחד עם נשים הרבה (והרבה הן שלוש, כמבואר שם ב"חלקת מחוקק") וכן שני גברים ביום או שלושה בלילה עם אישה אחת. וכן יש לסמוך על הסברא שילד (בן) מגיל 5 ומעלה נחשב כ"שומר" כמו איש בוגר – ראה ב"אוצר הפוסקים" (ט עמ' 151‑152), דיון מאיזה גיל נחשב קטן כ"שומר".
הדגשנו בנות ולא אישה, שהרי בהכנסת אישה זרה לבית שבו מצויים רק הבעל והילדים עלול לצאת שכרנו בהפסדנו חלילה. אם תימצא שם אישה – קרובת משפחה מאלו שמותר לאיש להתייחד עמן, תוכל גם היא למלא את תפקיד ה"שומר" ביום, או אחד משני ה"שומרים" בלילה.
9 שו"ע (שם סע' י), שמותר להתייחד עם אישה שיש עמה קטנה "שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה", ובהסתמכות על הפוסקים המקלים לכלול בהגדרה זו כל ילדה בגילאי 3 עד 12 – ראה בדיון על כך ב"אוצר הפוסקים" (ט עמ' 151‑152).
10 שני בנים ביום או שלושה בלילה – בהסתמך על דברי הרמ"א (אבה"ע סי' כב סע' ה), שאישה אחת מתייחדת עם שני אנשים ביום או שלושה בלילה, וכאן כתבנו בנים מגיל 5 על סמך הסברא הנ"ל בהערה הקודמת, שמגיל זה יכול ילד להיחשב כ"שומר". כתבנו בנים – ולא גבר אחר, כמבואר בהערה 8. אם יימצא שם גבר – קרוב משפחה מאלו שמותר לאישה להתייחד עמם בכל מקרה, יוכל גם הוא למלא את תפקיד ה"שומר" ביום או אחד משני ה"שומרים" בלילה.
שתי נשים נוספות – בהסתמך על הרמ"א שמתיר ייחוד בין גבר לשלוש נשים. ילדה – על סמך הדין שמותר להתייחד עם אישה שיש עמה קטנה "שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה", ובהסתמך על הפוסקים המקלים לכלול בהגדרה זו כל ילדה בגילאי 3 עד 12 – כנ"ל בהערה הקודמת.
11 כיוון שבאופן זה הבסיס היחיד להקל הוא היתרו של ה"אגרות משה", וכיוון ש: א. המקרה הספציפי שעליו דיבר ה"אגרות משה", לפי הנראה מדבריו, הוא בבת שאומצה בגיל צעיר ביותר. ב. רוב הפוסקים חלקו על היתר זה, וגם על ההיתר של ה"ציץ אליעזר" וה"עשה לך רב", ומהם: הרב אונטרמן (שו"ת "שבט מיהודה" אבה"ע סי' כא), ובדבריו שהובאו ב"ציץ אליעזר" (ז סי' מד), ה"דבר יהושע" (ג אבה"ע תשובות טז-יז) ומובא ב"ציץ אליעזר" (ז סי' מה), האדמו"ר מליובאוויטש ב"אוצר הפוסקים" (ט עמ' 259, 263), ה"מנחת יצחק" (ט סי' קמ; ד סי' מט אות ט), ה"דברי יציב" (אבה"ע סי' מו), ה"דבר הלכה" (סי' ז סע' כ) בשם ה"חזון איש" ועוד ב"אוצר הפוסקים" (שם עמ' 263).
לכן עדיף שלא לסמוך על היתרו של ה"אגרות משה" בלי צירוף היתרים נוספים, אבל בכל אופן נראה שיש לסמוך עליו על-ידי הפתרונות הנ"ל (ולסמוך על הרמ"א גם לספרדים), וכן על הדעות המקלות בהגדרת "ראויה לביאה ואינה מוסרת עצמה" – עיין לעיל בהערה 6. ומאחר שמה"אגרות משה" עצמו נראה שהוא מתיר בלי הסתייגויות (למרות שגם לפי סברתו היה מקום להבחין בין המקרים השונים, כנ"ל) כתבנו ש"ראוי להיזהר כשאפשר" ולא "אסור" (ובייחוד לזמן קצר וכו', מפני שקיימת בו גם הקולא שבהערה 5).
12 על-פי דברי הרמ"א (אבה"ע סי' כא סע' ה) לגבי "כל שאינו עושה דרך חיבה", ונראה שגם הפוסקים החולקים שם יסכימו להיתר במקרה שלפנינו שיש בו עוד צדדי היתר, ושברור שהנגיעה היא לצורך שאין בו דמיון לחיבה וחשש הרהור עברה, למשל להרים את הילדה לצורך, ומעניין זה ראה גם ב"באר משה" (ד סי' קמה אות ד). בנגיעה שיש בה יותר חיבה וקירוב התרנו רק לצורך, וראה בהערה הבאה.
13 התנאי הראשון, על-פי דברי ה"ציץ אליעזר" הנ"ל בהערה 2 (וה"עשה לך רב" המוזכר שם), שהזכיר בתוך דבריו שיש מקום להיתר זה גם לגבי חיבוק ונישוק. ההנחה היא שגם איסורים אלה מתחילים בגיל 3, וכך משמע מה"בית חדש", ה"בית שמואל" וה"באר היטב" (סי' כא סע' ז). מקובלת ההבנה שיסוד דין זה הוא גם בילדות שאינן קרובות משפחה, וכך נותנת גם הסברא, מפני שבגיל זה אין הרהור עברה וגם אינן ראויות לביאה, ובמקרה שלפנינו ודאי יש לסמוך על הנחה זו. התנאי השני, על סמך הסברא הנ"ל בהערה 3 (שהרב מרדכי אליהו אמרה במפורש לגבי חיבוק ונישוק, אלא שהוא עסק באחות ביולוגית). לשתי הסברות מצטרף היתרו של ה"אגרות משה" (אבה"ע ד סי' סד סע' ב). וכנ"ל בהערה 5, גיל 9 לגבי בנים כמוהו כגיל 3 לגבי בנות.
14 נראה שבמקום צורך יש להסתמך על סברת ה"אגרות משה" בצירוף אחת מהסברות שבהערות 2 ו-3, גם כדי להתיר חיבוק ונישוק, ובפרט שבאופן זה יש יותר מקום לראות אפילו חיבוק ונישוק כ"עושה לשם שמים" ו"שאינו עושה דרך חיבה". למרות שבתנאים רגילים אין אומרים כך לגבי חיבוק ונישוק לכל הדעות, שהרי הם אסורים אפילו ב"עריות... שאין שום תאווה ולא הנאה כלל..." מכל מקום איסור זה קל יותר, ובצירוף הסברות הנוספות להיתר יש אפשרות להקל בו במקום הצורך.
15 כיוון שכאן הבסיס היחיד להיתר הוא סברת ה"אגרות משה", א. שרוב הפוסקים חולקים עליה, ב. לגבי חיבוק ונישוק לא קיימות בהכרח גם סברותיו של ה"אגרות משה" שנזכרו לעיל בהערה 4, שהרי אלו (בניגוד לייחוד) הן איסור עצמי, אם נעשו דרך תאווה, גם אם לא יביאו לידי ביאה; וביחס לתאוותיו והרהוריו של האדם אין תועלת בשאלותיה של האישה אחר-כך, ולא מניעה מצד הדאגה לטובת הבת. היתרו של ה"אגרות משה" בחיבוק ונישוק מבוסס על ההנחה שפעולות אלו בין אב לבתו החורגת או המאומצת – כמו בין אב לבתו הביולוגית – אין להן כל משמעות של תאווה, ובאופן זה הן היתר גמור.
על סברא זו יש להעיר שאפילו אם נקבל הנחה זו, הרי חיבוק ונישוק אסורים גם בין אח ואחות ש"אין שום תאווה ולא הנאה כלל", ורק בבתו התירו. ייתכן שה"אגרות משה" סובר שההיתר בבת יותר מבאחות הוא כיוון שהריחוק הטבעי גדול יותר, או מחמת הצורך והסברא שהאיסור הוא כגזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה – שתי סברות שנזכרו ב"ציץ אליעזר" הנ"ל, שיש לאמרן גם בבת חורגת או מאומצת. אם כך הדבר (וגם לולי קושיא ותירוץ אלו), ייתכן שאפילו לדעתו אין היתר אלא בילדה שגדלה אצלו מגיל צעיר מאוד, או שכעת היא עדיין קטנה, שאז יש יותר מקום לסברות אלו. יש לציין שנראה מתוך דברי ה"אגרות משה" שאכן תשובתו עוסקת במקרה של אימוץ בגיל קטן ביותר, אלא שה"אגרות משה" לא ציין זאת כתנאי.
16 מפני שכך פשטות דברי ה"אגרות משה" הנ"ל.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר