|
 שנת תשע"ח| שבת פרשת כי תצאשו"ת במראה הבזק: מכירת בית כנסת לצורך הפיכתו למרכז סוציאלי(מתוך ח"ב) צרפת France שאלה תשובה 1 בדבר האיסור למכור בית כנסת של כרכים (שו"ע אורח חיים סי' קנג ז) - ודאי שמועיל תנאי של בוני/קוני בית הכנסת שלא תחול עליו קדושה של כרכים המעכבת מכירה. אך במקום שבנו את בית הכנסת גם מסיוע כספים של אחרים (וכן הוא במקרה שלנו שהעיד השואל שבנה "משלו ומשל חבריו"), מוסמך הבונה להתנות רק אם טיב מעורבותם של האחרים מתאים לאחד מן האופנים הבאים : א. חבריו רק הלוו לו את המעות שבהם קנה את המבנה. ב. חבריו נתנו לו את הכסף כתרומה באופן סתמי, למטרות חסד, ולא פרטו שהוא נועד לבניית בית כנסת. ג. אפילו פרטו שהוא לבניית בית כנסת אך תלו אותו בדעת היחיד שיקדישו כפי שירצה (בדומה למה שכתב בשו"ע בסעיף הנ"ל). הערה : אם רכישת בית הכנסת נעשתה על ידי עמותה מצומצמת המתעתדת לשמור לעצמה את הזכויות על ההכנסות מבית הכנסת וכדו' (ונראה שבכך מדובר בנד"ד), אזי אף אם הרכישה נעשתה גם מכספי שאר אנשי העיר (בלבד, ולא: מחוצה לה), מכל מקום מותר למוכרו (ושלא כמו בית הכנסת של כרכים), ובתנאי שיימכר אף לדעתם, "שער הציון" על "משנה ברורה" (שו"ע אורח חיים סי' קנג ס"ק כג). ואולם בנסיבות השאלה שלהו אין צורך בכל האמור, ואף אם לא היה תנאי - יכולים למוכרו, לפי שמספר המתפללים שבמקום התדלדל והם אינם יכולים עוד לכלכל את ההוצאות השוטפות, ובלא סיוע מבחוץ בלאו הכי היה נסגר בית הכנסת. דן בזה בעל "אגרות משה" בכמה מקומות (אורח חיים ח"א סי' נ, שם ח"ג סי' כז) בדינו של המבי"ט דביהכנ"ס של כרכים - אם אינם מתפללים בו, יכולים למוכרו, דברי המבי"ט הובאו ב"משנה ברורה" (סי' קנג ס"ק לג). ומאותו הטעם (שיש לדונו כבית כנסת שאין מתפללים בו) נראה שאין לחוש לאיסור למכור או לסתור בית כנסת טרם יבנו אחר במקומו. (שו"ע אורח חיים סי' רנב), שם איסור זה אינו אלא משום החשש, שמא יפשעו ויתעכבו בבניית בית הכנסת החדש, ובינתיים לא יהיה בית כנסת קבוע למתפללי בית הכנסת הישן להתפלל בו. כן הוא ביאור החשש, לכל הפחות לשיטת הט"ז (ריש סי' קנב). וב"ביאור הלכה" (שם) הכריע שעיקר כמותו. לפי זה בנדון שלנו אפשר למכור תחילה את בית הכנסת הישן שאנו רואים בו בית כנסת שכבר אין מתפללים בו ורק אחרי זה לחפש מבנה או אתר לבית הכנסת החדש. 2 אבל אסור למוכרו לאחד מד' דברים הבזויים: מרחץ, בורסקי (פירוש: מקום עיבוד עורות), בית טבילה ובית כסא (שו"ע אורח חיים סי' קע, ט). ואף כי השו"ע שם התיר זאת במכירת ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר, נהגו להחמיר בזה, עיין ב"ביאור הלכה" (שם ד"ה ואם מכרוהו זט"ה) ולשמש טקסים דתיים של גויים וכדו' הוא בכלל זה. 3 כלומר: יהיו לכל הפחות שבעה אנשים שהם ועד הקהילה, והמכירה תיעשה בנוכחות ציבור המתפללים וזה נחשב למעמד אנשי העיר, "אגרות משה" (אורח חיים ג סי' כז) או לחילופין: בפרסום, דהיינו במכירה שבפרהסיא (רמ"א סי' קנג, ז). 4 מכיון שחלק ממעות המכר יופרשו להחזר חובות לבנקים וכיו"ב (ולא רק לרכישת בית הכנסת החילופי), יש לעשות המכירה באופן שהמעות יצאו לחולין, ולכך צריך שתהיה במעמד אנשי העיר (שו"ע שם).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
כי תצא תשע"ח
כי תצא תשע"ח
